תגית: אחריות

מילים ומושגים לא רק משקפים מציאות, הם יוצרים אותה.זה נכון גם ברמה האישית וגם ברמה חברתית או לאומית. בשבוע האחרון אני קורא ומקשיב לספרים שונים העוסקים בטיפול בגישה הנרטיבית.זה עולם מרתק, שהמסר שלו בגדול הוא שלכל אחד מאתנו יש סיפור על עצמו.הסיפור הזה על עצמנו התפתח מתוך חוויות החיים שלנו

1.בהרצאת TED מטלטלת מ 2019, העיתונאית קרול קדוולדר מתייחסת לבחירות הברקזיט מ 2016(משאל העם בבריטניה בנוגע להחלטה האם לעזוב את האיחוד האירופי או להישאר חלק ממנו).קדוולר מתארת כיצד פייסבוק איפשרה לגורמים בעלי אינטרס וממון,להפיץ בצורה מדויקת מאוד לקבוצות "מתנדנדות", מידע שקרי על אירועים שלא התרחשו,וכך, תוך ליבוי פחד ושנאה, להטות

עליזה גולדשטיין מסיימת את ספרה "עכשיו, באמצע החיים – על חופש, אהבה ואובדן" בפסקה הבאה: "בניגוד לגוף, שבו התהליך של צמיחה, הבשלה וקמילה הוא מוגדר בהתפתחותו וחד־כיווני,יש נחמה גדולה בידיעה שהנפש ממשיכה להתפתח לאורך כל חיינו.זהו תהליך דינמי ומשתנה, הכולל תקופות ושלבים של התרחבות, ולעתים של הצטמצמות.הנפש עולה ופורחת ושוב קמלה ונובלת, מגיעה

בשבוע שעבר חלקתי עם המחלקה שלי בעבודה,הרצאת TED מעניינת וחשובה, שרלוונטית מאוד לתקופה הזו.ההרצאה הועברה על ידי לוסי הון,שבמשך שנים חקרה את נושא ה-Resilience (חוסן, גמישות והתמודדות),עד שעברה אירוע מטלטל ומשנה חיים שגרם לה לחוות בעצמה מה שראתה במשך שנים כחוקרת.כהכנה להרצאת 5 הדקות שלי למחלקה,חיפשתי פוסט שכתבתי בעבר על לוסי

השבוע נחשפתי להרצאה שנשא רוג'ר פדרר, אחד מגדולי שחקני הטניס בכל הזמנים,בטקס הסיום של בוגרי אוניברסיטת דארטמות' ב-2024.במהלך ההרצאה הוא שיתף בשלושה שיעורים מרכזיים על החיים, מנקודת מבט של טניסאי על. השיעור השני שלו היה מעניין במיוחד ואפילו קצת מפתיע.פדרר שיתף שבמהלך הקריירה שלו הוא שיחק 1,526 משחקי יחידים וניצח

לפני הרבה שנים שמעתי ממרשאל רוזנברג יוצר התקשורת המקרבת רעיון שהשפיע עלי עמוקות.כנראה ששמעתי אותו יותר מפעם אחת, עד שהוא חילחל והופנם,אבל מרגע שזה קרה, זו היתה סוג של נקודת אל-חזור עבורי. הרעיון (בפשטות) הוא שאף אחד לא יכול להכריח אותי לעשות שום דבר.כלומר, יכולים לנסות להשפיע עלי, לתת לי

לפני כמה ימים חבר לעבודה שלח לי הודעה:"היי, אתה מגיע לחיפה מחר?"תיכננתי להגיע לחיפה והיו מתואמות לי ביומן כמה פגישות לאותו יום.פעם הייתי עונה על הודעה כזו ב"כן".זה היה פעם.אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שעניתי ב"כן" לשאלה כזאת.התשובה שלי במצבים כאלה, וגם לאותו חבר השבוע, היתה:"זאת הכוונה וזאת

ביום שני בצהריים נחתנו בנתב"ג לאחר שבוע משמעותי של מסע לעיבוד חוויות לחימה. באחד מהבקרים, כמה ימים לתוך המסע, פתחנו את סבב ה-"מה נשמע" של הבוקר בצורה קצת שונה.ישבנו במעגל, לקחנו לעצמנו דקה של שקט, ואז הזמנו את המשתתפים לענות על שתי שאלות: 1. "אם המסע היה מסתיים עכשיו, מה

בשבת האחרונה יצאתי אחה"צ לריצה של כמה ק"מ באזור הבית שלי.בדרך חזרה, ליד פארק כפר-סבא, נתקלתי בתמונה של איתן הורן ששוחרר ביום שני שעבר,עם הכיתוב "אל תשאירו אותי מאחור".המשכתי לרוץ, תוך כדי שאני חושב לעצמי שאפשר כבר להוריד את השלט המסוים הזה,ואיתו את השלטים של כל מי שכבר חזר. שלוש

בשבת שבמהלך סוכות נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את מגילת קהלת.בפרק ג' ניתן למצוא את הפסוקים הבאים: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.עֵת לַהֲרוֹג, וְעֵת לִרְפּוֹא;עֵת לִפְרוֹץ, וְעֵת לִבְנוֹת.עֵת לִבְכּוֹת, וְעֵת לִשְׂחוֹק;עֵת סְפוֹד, וְעֵת רְקוֹד.עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.עֵת