חלק מההשתלמויות שאנחנו עוברים בחיים הן השתלמויות שבחרנו בהן, כמו לדוגמה:
לימוד נהיגה, מסלול בצבא, קורס מקצועי, תירגול יוגה או סטאז'.
במצבים האלה, גם אם איננו מבינים באמת (ולרוב אנחנו לא מבינים), לאן בדיוק אנחנו נכנסים,
אנחנו מודעים לכך שמתחילה עבורנו תקופת השתלמות שבמהלכה נלמד, נחווה ונשתנה.
בסוף התקופה נהיה עם ידע, כלים, מיומנויות ויכולות שלא היו לנו בתחילתה.
לצד ההשתלמויות הרשמיות שאנחנו עוברים מדי פעם,
החיים מזמנים לנו הרבה "השתלמויות" לא רשמיות, מתוכננות או בלתי צפויות.
לרוב לא יקראו למצבי החיים האלה השתלמויות ולא נקבל תעודה בסופן,
אבל במהלכן, בדומה להשתלמויות הרשמיות, נלמד, נחווה, ונפתח יכולות ומיומנויות.
לפני שבועיים מישהי שאני מאוד אוהב ושחווה אתגר אישי בתקופה האחרונה,
אמרה לי שאחד הדברים שהכי קשים לה עכשיו זה חוסר הוודאות.
"כן, זה אחד הדברים הכי קשים", הסכמתי.
ואז הוספתי: "נראה לי שאת עומדת לעבור השתלמות רצינית בתחום הזה עכשיו."
**
לאחרונה אימצתי לעצמי משפט קצר בן שלוש מילים שעוזר לי במצבים של חוסר וודאות.
הוא כנראה תולדה של "השתלמויות" שאני עברתי וממשיך לעבור:
"ככה זה עכשיו"
"ככה זה" מכוון לקבלה של המצב כפי שהוא.
זה המצב כרגע.
ככה זה.
אין טעם לבזבז אנרגיה על מה שהיה,
לשקוע במחשבות של למה זה מגיע לי,
או להתווכח עם המציאות.
ככה זה.
"עכשיו" היא מילה חשובה מאוד.
זוהי תזכורת לכך שהכול זמני ושדברים משתנים.
"עכשיו" היא עידוד מרגיע לכך שמה שאנחנו חווים עכשיו אינו קבוע או נצחי,
תמריץ עבורנו לקחת אחריות ולפעול ליצירת השינוי שהיינו רוצים.
"ככה זה עכשיו" מחזיק עבורי איכויות חשובות של נוכחות + קבלה + חמלה + תקווה פעילה.
קפסולת חמצן שעוזרת לנשום ללא הבטחות שווא או אופטימות יתר לא מבוססת.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר