מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב לקרוא וללמוד. עברתי כמה וכמה שינויים בחיי, אבל הכמיהה הזו לקריאה, ללמידה ולהתפתחות לא השתנתה עם הזמן.כאדם בוגר, מסביבות שנות ה-20 שלי ואילך, אני נמשך בעיקר לספרי עיון ופחות לסיפרות יפה. לפני כשלושים שנה כדי "לצרוך" ספר איכותי הייתי רוכש אותו בחנות או
זו הפעם השלישית שאני כותב על מורן סמואל בבלוג הזה. הפעם הראשונה היתה ב2013 לאחר שנחשפתי לסרטון מרגש ומעורר השראה של מורן.מורן זוכה במקום ראשון באליפות העולם,ובמקום לנגן את "התקווה" מתחיל להתנגן המנון של מדינה אחרת.מה הייתם עושים במצב כזה?בסרטון הזה תוכלו לראות מה מורן עשתה.אם לא יצא לכם לראות אותו
לפני כשלוש וחצי שנים בתקופה שמרגישה כמו גלגול חיים אחר,התראיינתי בפודקאסט "עושים שינוי" של חברי ערן שטרן.אחת השאלות שהוא שאל אותי לקראת סוף השיחה היתה ממש חזקה עבורי והולכת איתי מאז.אפשר לשמוע בהקלטה (דקה 1:39:50) שלאחר שערן שואל את השאלה,אני שותק במשך מספר שניות ארוכות, בזמן שגלגלי המוח שלי עובדים.שאלה משמעותית היא שאלה שגורמת לך
במוצ"ש האחרון נסעתי עם משפחתי לכיכר החטופים.זה היה ערב קורע לב.הדוברים, בני משפחות החטופים, זעקו את תחינתם ואת כאבם,כמו חיות פצועות שנלחמות על הגורים שלהן.לצדנו היו כמה אלפי משתתפים, רק אלפים בודדים באירוע כל כך עצוב וטרגי.בדרך חזרה הביתה התחילו להגיע השמועות על חילוץ שש הגופות,וכמה שעות מאוחר יותר התפרסמו
מה המטרה שלכם? לאן אתם רוצים להגיע?על שתי השאלות הללו נכתבו אינספור ספרים ומאמרים. בחיפוש קצר תמצאו שלל פודקאסטים והרצאות מוקלטות בנושא. ניתן להגדיר יעדים אישיים, עסקיים, בריאותיים, משפחתיים, חברתיים, כלכליים ועוד ועוד.מטרה מוגדרת היטב ממקדת אותנו ומגדילה משמעותית את הסיכוי שנגשים אותה.השפעתה של הגדרת מטרות ויעדים על חיינו עצומה. אבל לא
שיתוף אישי:אני נקי מ-Ynet כבר שלושה שבועות שלמים.בעשרים ואחד הימים האחרונים לא נכנסתי לשם אפילו פעם אחת. עד לא מזמן, בכל יום הייתי נכנס לאתר הזה כמה פעמים ביום כדי להתעדכן.אני לא יודע כמה פעמים בדיוק, אולי עשרות ביום.לפעמים סתם כשהיה לי רגע פנוי, משעמם, או כשחיכיתי למשהו או למישהו.בכל
לפני מספר שעות נחתנו מחופשה משפחתית מדהימה (בהרכב חלקי) בת כשבוע ביוון ההררית.עד הרגע האחרון לא הייתי בטוח אם נטוס.זה גם בגלל ביטול טיסה אפשרי שנתון להחלטת חברת התעופה,ומעבר לכך, לאור חוסר הוודאות, האפשרות להסלמה ולמצבים מתפתחים,אני בדרך כלל מעדיף להשאר קרוב לבית ולמשפחה. יש בי חגיגה כפולה עכשיו.גם על
מיאמוטו מוסאשי הוא אחד הסמוראים הידועים ביותר בכל הזמנים,ונחשב דמות איקונית רבת השפעה על התרבות היפנית.הוא היה מומחה לוחמה בחרב שהתפרסם בזכות סגנון הלחימה הייחודי שלו וניצחונותיו הרבים.מחברו של "ספר חמש הטבעות" העוסק באמנות לחימה, אסטרטגיה, טקטיקה ופילוסופיה. השבוע נתקלתי בתרגום של יובל אידו טל (תודה על התרגום !!) לאחד
אני כותב את המילים הללו ביום שישי בצהריים.לפני כשעתיים הג'ודוקה הישראלית רז הרשקו ניצחה בקרב ועלתה לחצי הגמר באולימפיאדה.היא במרחק ניצחון אחד ממדליה, ואם תנצח בשני הקרבות הבאים היא תזכה במדליית זהב.מרגש לראות אותה עולה על המזרן ונלחמת.אתמול ישבנו כל המשפחה ביחד בסלון וחגגנו בשמחה מתפרצת את המדליות של פיטר
כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסיפו את החסר]שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"הם בעצם מתכוונים לשאול:"איך גורמים לעובד/ילד/תלמיד/[הוסיפו את החסר]לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה?" **כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסיפו את החסר]שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"הם מניחים או מאמינים שלעובד/ילד/תלמיד/[הוסיפו את החסר]אין מספיק מוטיבציה ושצריכה להיות לו יותר. **5 נקודות שכדאי לחשוב עליהן או לשקול אותן בהקשר של מוטיבציה: 1. בכל רגע נתון, ב 100% מהמקרים, לעובד/ילד/תלמיד/[הוסיפו את החסר] יש
תגובות אחרונות