יש משהו בחיינו שמשפיע עלינו כל הזמן, יותר מכל דבר אחר. למרות שהמשהו הזה נוכח בחיינו 24X7, לא תמיד אנחנו מודעים אליו. הקטע המעניין הוא שכשאנחנו לא מודעים אליו הוא משפיע עלינו יותר מאשר כשאנחנו מודעים אליו. "המשהו" הזה הוא סיפור. לא סתם סיפור – זהו הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.
ביומיים האחרונים מתנגנים ברדיו רבים משיריו של יורם טהרלב, בן קיבוץ יגור, שהלך לעולמו אתמול. הבוקר קראתי בפוסט היומי של סיון רהב מאיר על הסיפור שמאחורי השיר "צל ומי באר". וכך סיון כותבת: "יורם היה ילד בן תשע בקיבוץ יגור כשראה פתאום המוני מעפילים עייפים מגיעים ברגל אל הקיבוץ. השנה
לפני כעשרה וחצי חודשים, ביום הולדתי ה-48 עשיתי לעצמי רפלקציה של תריסר שנים, רבע חיים. אחת התובנות המרכזיות שאיתה סיימתי את הריפלקציה היתה: "אין לנו מושג…כשאנו עומדים בפתחה של תקופה אין לנו סיכוי לדעת כיצד היא תתפתח. הכול יכול להשתנות ולקבל כל-כך הרבה תפניות. אנשים ונושאים כל-כך משמעותיים שבחיי כיום, לא
לפני שבעה חודשים, בשבוע יום ההולדת שלי, לקחתי לעצמי זמן ועצרתי להתבוננות על תריסר שנים. אני אוהב את עצירות הריפלקציה הללו. אולי אפילו קצת מכור להן. כשעוצרים להתבונן, מצליחים לראות יותר. דברים מסוימים ששכחנו או שלא היינו מודעים להם מתגלים ומתחדדים. אחת הנקודות המרכזיות שסימנתי לעצמי באותה עצירה היתה חוסר הוודאות.
שבת ראשונה בבית לא התראינו כבר קרוב לשבועיים… מאז שהתגייסה בתחילת השבוע שעבר. בעוד מספר דקות היא תיכנס. שבת ראשונה בבית, כחיילת. התרגשות. שמחה. רגע שאני רוצה לחוות. רגע שלא יחזור. יהיו עוד שבתות בבית. לא תהיה עוד שבת ראשונה של אחרי גיוס. ** שבת ראשונה בלעדיו בלילה שבין שני
השבוע הזה היה שבוע מיוחד. גם שבוע ראשון של שנת הלימודים וגם שבוע אחרון של השנה. שבוע של התחלה ושבוע של סיום. שלוש פעמים בשנה אני אוהב לעצור, לקחת את הזמן ולהתבונן אחורה: בראש השנה, בסוף השנה האזרחית וביום ההולדת שלי. בשטף היומיומי של החיים אנחנו יכולים לפספס. לפעמים צריך
חמש שאלות לסוף השבוע האחרון של השנה רגע לפני שהשנה האזרחית הנוכחית יוצאת ושנה חדשה נכנסת, הזדמנות לעצירה ולהורדת הילוך. הזמנה להתבוננות. חמש שאלות לרפלקציה על שנים עשר החודשים האחרונים: 1. איזה ערך הבאת השנה? הישגים משמעותיים? הצלחות מרכזיות? 2. מה את חוגגת? במה אתה גאה במיוחד השנה? 3. על
13 שיעורים ראשונים בניסים (מתוך הספר "קורס בניסים") שיעור 1: כל מה שאני רואה בחדר הזה אין לו משמעות. שיעור 2: אני נתתי לכל מה שאני רואה בחדר הזה את כל המשמעות שיש לו עבורי. שיעור 3: אינני מבין שום דבר מכל מה שאני רואה בחדר הזה. שיעור 4: למחשבות
לפני 25 שנים הייתי עדיין בצבא, לפני לימודים ולפני עבודה. לפני 25 שנים לא הייתי נשוי, לא היו לי ילדים ואבי היה בחיים. לפני 25 שנים לא היה לי פייסבוק, גוגל, טלפונים סלולריים, ווייז או וואטסאפ. לפני 25 שנים לא היה לי חיבור לאינטרנט. את האימייל הראשון שלי שלחתי רק
בבחירות הקרובות תשלב פייסבוק כפתור "אני הצבעתי" שיופיע בניוזפיד של משתמשים בגיל הבחירה. גולשים בעלי זכות בחירה (= מצביעים פוטנציאליים) יוכלו לשתף את חבריהם בכך שהצביעו. מחקרים הוכיחו כי כאשר אנשים רואים שחבריהם בפייסבוק הצביעו – גדל הסיכוי שהם עצמם ייצאו להצביע. במחקר שנעשה בארה"ב עולה כי בבחירות האחרונות שהתקיימו
תגובות אחרונות