תקשורת מקרבת לחיים מלאים | רוני ויינברגר

דברים שלא קרו מעולם קורים בכל יום, אבל…

בספרו Same as Ever מתייחס מורגן האוסל לקצב השינויים המואץ שמאפיין את העידן הנוכחי,
ומעלה את הרעיון המעניין הבא:
דברים שלא קרו מעולם קורים בכל יום, אבל הטבע האנושי לא משתנה כבר אלפי שנים.
אין לנו מושג מה יקרה בעתיד.
אנחנו לא יכולים לצפות אילו שינויים טכנולוגיים, פוליטיים, תרבותיים, סביבתיים וכו' יתחוללו וכיצד הם ישפיעו על חיינו,
אבל אפשר להניח שאנשים ימשיכו לחשוב, להרגיש ולהגיב באותן דרכים, שלא השתנו כבר אלפי שנים.
האוסל טוען שבמקום לנסות לנחש את העתיד עדיף להתמקד בדברים שלעולם לא משתנים.

הנה מספר דוגמאות בנוגע לטבע האנושי שכנראה לא ישתנה בקרוב:

1. הכמיהה לנראות והבנה והפחד מחוסר הערכה ומלהיות שקופים
הצורך העמוק שיכירו בקיומנו ובערך החוויה שלנו, מול החרדה המשתקת מלהיות בלתי מוערכים או שקופים בעיני הסובבים אותנו.

2. אשליית "פסגת ההר הבא" וחוסר הסיפוק הכרוני
מנגנון הישרדותי המגן עלינו משאננות ומאלץ אותנו לנוע ולצבור ללא הרף.
ברגע שאנו כובשים פסגה, המוח מתרגל אליה, קו הסיום זז אל עבר הפסגה הגבוהה הבאה, ותחושת החוסר חוזרת.

3. הצורך בוודאות והחרדה הקיומית מחוסר ודאות והצפה
הדחף האנושי לשלוט במציאות כדי להרגיש ביטחון, לעומת חוסר האונים וההצפה הרגשית שמתעוררים כשהעולם סביבנו משתנה וכשחוסר הוודאות עולה.

4. מלכודת ההשוואה החברתית והקנאה
הנטייה האוטומטית למדוד את האושר וההצלחה שלנו ביחס לאחרים, דבר המייצר פגיעה קבועה בערך העצמי, קנאה ותחושת נחיתות מדומה.

5. הנטייה לפסימיות והגנת יתר
מנגנון הישרדותי שמחווט אותנו לחפש תמיד את הסכנה ולראות שחורות,
דבר הגורם לנו להתכווץ ולהיכנס למגננה מול אתגרים אמיתיים או מדומיינים.

6. השאיפה ליעילות והתקדמות והקושי לשאת תהליכים
המוח שלנו מתוכנת לחסוך באנרגיה ולברוח מאי-נוחות, דבר שעלול להוביל לחוסר סבלנות,
לחיפוש אחר "נוסחאות קסם" ולקושי להתמיד בתהליכים מורכבים וקונפליקטים.

7. הפחד המשתק מפני פגיעות וכישלון
הדחף להיראות תמיד חזקים וצודקים, מול הפחד העמוק שהצגת חולשה, טעות או חוסר ידע תתפרש כפגם ותנוצל נגדנו.

8. הצורך בהשתייכות ובשבטיות והפחד מנידוי
הדחף להיות חלק מקבוצה תומכת ומלוכדת (משפחה, צוות, קהילה), והתעוררות של אזעקת חירום פנימית ובדידות עמוקה כשהשייכות הזו נסדקת.

9. הכמיהה לאהבה והפחד מדחייה
הרצון העמוק להיות נאהבים והחרדה שאם פגמינו ייחשפו נפסיק להיות ראויים לאהבה, מה שמאלץ אותנו לעטות מסכות ולרצות אחרים.

מתחברים?
מרגיש לכם מוכר?

**
עבורי, הרעיון ש"דברים שלא קרו מעולם קורים בכל יום, אבל הטבע האנושי לא משתנה" הוא חדשות טובות.
הטענה הזאת מרגיעה אותי מעט ועוזרת לי ליצור סדר בתוך עולם משתנה ומלא בחוסר וודאות.

איך בדיוק?

ראשית, כפי שניתן לראות ברשימה שלמעלה,
האתגרים שאנו חווים מושפעים מאוד ממערכת ההפעלה הביולוגית והעצבית שלנו.
יש בזה מימד של קבלה ונחמה:
זאת לא בעיה אישית שלנו או משהו ש"דפוק" בנו.
זה משותף לכל בני האדם, ככה אנחנו בנויים, וזה שירת את ההישרדות שלנו עד כה.
במילים אחרות: אפשר להבין ולקבל את זה.

שנית, אם גם בעולם משתנה, הצרכים, הדחפים והאתגרים האנושיים נשארים עקביים,
אז גם אם העתיד יהיה שונה מאוד מהעבר (לדוגמה: גיאופוליטית, טכנולוגית, עולם העבודה),
סביר להניח שכבני אדם נמשיך לחוות ולהתמודד עם אתגרים אנושיים דומים לאלו שהתמודדנו איתם בעבר ושאנו מתמודדים איתם היום.
זה לא יהיה בדיוק אותו דבר, אבל המהות שנגזרת מהטבע האנושי תישאר.
יש בזה משהו מרגיע, גם כי המוכר והידוע לרוב פחות מרתיע מהשונה והלא ידוע,
וגם כי אם כבר "היינו שם" ועברנו את זה, זה מחזק את הביטחון בנוגע ליכולת ולמסוגלות להתמודדות עם אתגרים אנושיים דומים בעתיד.

בנוסף, הקריאה של האוסל שעדיף להתמקד בדברים שלא משתנים,
מזכירה לנו לחזור ולהתמקד במה שבשליטתנו ובהשפעתנו.
יש לנו הרבה יותר שליטה על הבחירות, התגובות והפעולות שלנו,
מזו שיש לנו על העולם המשתנה, על אנשים אחרים, או על התפתחות הטכנולוגיה,
אז מקום טוב להתחיל ממנו זה המקום שלנו.
אבל אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה:
אם חשוב לנו להשפיע על אנשים אחרים ועל הסביבה שלנו,
הבנה מעמיקה של הטבע האנושי יכולה לתרום מאוד לאינטראקציה ולעבודה עם אחרים,
ולהעביר אותנו מחוסר אונים, תקיעות או שיפוטיות, למקום של קבלה, חמלה ואפקטיביות.

ועוד מחשבה אישית אחרונה לסיום –
בימים האחרונים יצא לי לדבר ולעבוד עם אנשים ממסגרות ומסביבות שונות:
מילואימניקים, מדענים ממכון וייצמן, עובדים ומנהלים בחברות קטנות וגדולות, יזמים, אנשי רפואה ועוד.
גם כשהסביבות שונות, כשמקלפים את "התפאורה",
האתגרים האנושיים דומים ומשותפים לכל מי שאני פוגש.
כנראה שגם בעתיד הלא ברור של עולם משתנה,
היכולת להיות עם אנשים (במשפחה, בעבודה ובקהילה) שימשיכו לחוות אתגרים אנושיים דומים,
לראות אותם, לתמוך בהם ולעזור להם להתמודד ולהתפתח,
יכולה להיות סוג של "תעודת ביטוח" למשמעות ולערך.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

**

נ.ב.
לשמחתי הרבה מאוד גם השבוע המשיכו רכישות של הספר שלי "חיים מלאים" כמתנות לצוותים, לחברים ולמשפחה. 
זאת יכולה להיות אחלה מתנה אם בא לכם לפרגן ולהודות למישהו. 
בקישור הבא ניתן לקבל פרטים נוספים ולרכוש את הספר בהנחה.
הכניסו קוד קופון "חייםמלאים" לקבלת הנחה נוספת מעבר למה שמצוין באתר.
מעוניינים ברכישה קבוצתית של 10 ספרים ומעלה? צרו איתי קשר במייל חוזר לקבלת מחיר מיוחד. 

תגובות

תגובות

Leave a Replay

Recent Posts

Follow Us

Judgment Inside