"הקשבה היא כלי הריפוי העתיק ביותר ואולי גם החזק ביותר.
פעמים רבות בעזרת איכות ההקשבה שלנו, אנחנו מסוגלים לחולל את השינויים העמוקים ביותר באנשים הסובבים אותנו.
כשאנחנו מקשיבים, אנחנו מציעים,
נוסף לתשומת הלב שלנו, הזדמנות לשלמות.
ההקשבה שלנו יוצרת מקלט לחלקים חסרי הבית אצל הזולת.
לכל מה שנשאר דחוי, בלתי אהוב ולא מוערך על ידם ועל ידי זולתם.
לכל מה שחבוי ונסתר.
בתרבות זו, הנשמה והלב נשארים לעתים קרובות מדי חסרי בית.
ההקשבה יוצרת שתיקה קדושה.
כשאתה מקשיב בנדיבות למישהו,
הוא מסוגל לשמוע את האמת שבתוכו,
לראשונה במקרים רבים.
בשקט שבהקשבה אתה יכול לפגוש את עצמך בכל אדם.
בסופו של דבר תהיה מסוגל לשמוע בכל אדם ומעבר לכל אדם ,
את הבלתי נראה, השר בשקט לעצמו ולך."
– מתוך חוכמה משולחן המטבח / ד"ר רחל נעמי רמן, עמוד 219
*****
הקשבה היא צורך מרכזי המשותף לכל בני האדם בעולם.
בדומה לצורך שלנו בחמצן ובמזון כולנו צריכים שיקשיבו לנו, שישמעו אותנו, שיראו אותנו.
מרטין בובר אמר ש"המתנה הכי גדולה שאנו יכולים לתת למישהו זו הנוכחות שלנו".
כשאנו מקשיבים למישהו אנו נותנים לו מתנה גדולה ועונים על צורך עמוק ובסיסי.
וכשאנשים מקבלים מענה לצורך כ"כ חשוב עבורם הם מעריכים את זה ופתוחים להמשך תהליך איתנו ועם עצמם.
הקשבה –
להיכנס ל zone.
לאבד את תחושת הזמן.
לאהוב את כל מה שקורה, את כל מה שעולה, את כל מי שאיתי וסביבי.
לראות את ההשפעה של איכות ההקשבה על האדם שמולי.
את ההתרגשות.
את תחושת ההקלה, הרוגע. את הבהירות שנוצרת.
הרבה פעמים את הדמעות.
מישהי סיפרה לי על אתגר שהיא חווה עם אחד הבנים שלה ועל הקושי הגדול שלו להיפרד בבוקר בגן.
היא ניסתה המון דברים ושום דבר לא ממש עזר.
ישבנו כחצי שעה ורק הקשבתי.
שאלתי שאלות בניסיון להבין ולדייק את הדברים.
בלי כוונה לתת עצות או לפתור.
מסתבר שלמחרת חל שינוי מהפכני כשהילד בחר להיפרד לבד ועשה את זה בקלות.
אין הסבר הגיוני למה שקורה במצבים הללו.
הניחוש שלי הוא שהקשבה פשוט משנה משהו ב"מוקשב",
משחררת אותו, פותחת רובד נוסף, מסירה משקל, חושפת אמונה,
מביאה דברים לאור או למודע ובכל אחד מהתהליכים הללו האדם משתנה.
וכשהאדם משתנה זה משפיע על כל מערכות היחסים שלו
כיון שמשהו בו מגיע אחר למפגש הבא.
להקשבה יש יכולת לחולל ניסים.
*****
להקשיב לעצמנו: למחשבות, לרגשות, לחששות, לפחדים, לספקות, לשיפוטיות, לשעמום, לקושי.
להקשיב ולארח לעצמנו חברה.
יוג'ין ג'נדלין אבי שיטת ההתמקדות מעלה את האנלוגיה של "להרים אוהל".
של לשבת עם וליד.
ולהגיד לעצמנו, לאחר, או לחלק בנו שיש לנו את כל הזמן שבעולם ואיננו ממהרים.
חלק מפריצות הדרך הגדולות יגיעו כתוצאה משתיקה.
מהקשבה נוכחת שחיה בשלום עם שתיקה גם כשהצד השני לא מדבר.
אולי יש פה משהו שדומה לחוק זרימת אנרגיה או כלים שלובים.
חלל ריק שואף להתמלא במשהו. תזרום אליו אנרגיה, יזרמו אליו מים, יזרמו אליו מילים.
זה חוק וזו דרכו של עולם.
איך אני ממלא את חלל השתיקה שבינינו? האם אני ממלא אותו במילים כיון שלא נעים לי ואני מרגיש מבוכה?
או שמא אני מאפשר לעצמי לשתוק עוד קצת ומקשיב בסקרנות לזרם הדברים שעוד מעט ימלא את החלל?
בשיחה עם בן מתבגר. בראיון עבודה. בדיון קבוצתי.
יכול להיות ששתיקה מקבילה לחלל ריק ומהווה דרך אפקטיבית מאוד לזימון דברים שעוד לא עלו וייתכן שצריך ללמוד איך לעבוד איתה, מתי להשתמש בה והאם ניתן לכוון את איכות המילים שיזרמו וימלאו את החלל.
*****
את מסר ההקשבה אני בוחר להקדיש למירי שפירא.
את מירי פגשתי לפני מספר שנים במסגרת התנדבותית כלשהי ומייד נשביתי.
ונשאבתי.
מירי הובילה במשך שנים ארוכות את תחום התקשורת המקרבת במשרד החינוך ונגעה באופן אישי באלפי מורות, גננות וילדים.
מירי פתחה לי את הדלת להקשבה עמוקה וליוותה אותי בצעדיי הראשונים שם.
בתחילה כחונכת וכמדריכה ובהמשך כשותפה וחברה לדרך.
ממירי למדתי המון על הקשבה.
הקשבה לעצמי ולאחרים.
הקשבה למילים ולמה שמעבר למילים.
נראה ששום דבר שאכתוב לא יביע בצורה מספיק מדויקת ומלאה את הכרת התודה שיש בי למירי, על המתנה המיוחדת שקיבלתי ממנה, על דלת הכניסה למסע כל כך מרתק ומסעיר.
*****
נקודות למחשבה:
למי את/ה רוצה להקשיב ומתקשה?
מה היית שומע/ת אם היית מצליח/ה להקשיב בצורה מלאה ונוכחת לאותו אדם?
מתי לאחרונה מישהו או מישהי הקשיבו לך באמת? מה עלה שם?
*****
אני מקווה שהמסר הזה הנו בעל ערך עבורך ואשמח לשמוע מה הוא מעורר בך.
אפשר גם להזמין חברים נוספים להצטרף לסדרת 20 המסרים.
להתראות במסר הבא,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר