אם היו עושים תחרות ספרים,ומשקללים את היחס בין הערך שמקבלים מקריאת ספר,למספר המילים שבו,יש לי תחושה ש"ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיז,היה מתמקם גבוה ברשימה. 110 העמודים של הספר,מצליחים לזקק רעיון חשוב ומשמעותי,בצורה נגישה, זורמת ומלאת דוגמאות. על פי דון מיגל רואיז,הרבה מהסבל שלנו נובע מאמונות שאנחנו מאמצים או יורשים,מהסביבה שלנו וממסגרות
פעם שאלתי את אחת המנהלות שאני מלווה: "מה צריך לקרות השבוע בכדי שהשבוע יחשב למוצלח מבחינתך?" היא חשבה לרגע ואז "ירתה" לעברי כשתים-עשרה מטלות שחשוב לה לעשות השבוע בעבודה, עם המשפחה ובבית. "ומה אם תצליחי לעשות רק אחת עשרה מתוכן? איך השבוע הזה ייחשב מבחינתך?" "לא מספיק טוב. חשוב לי לעמוד
כל נשימה מתנה ציפיות. חשבונאות. סיפורים. שיפוטים. בלבול. חוסר שקט. ניסיון לשלוט, לארגן ולסדר. קדושת הרגע. ארעיות. נוכחות. כל נשימה מתנה. לא הכרתי את השיר הזה. נחשפתי אליו רק בימים האחרונים. ** "שביר" מילים ולחן: אביתר בנאי אני לא עשיתי אותי, אני לא עשיתי אותך, בכל זאת עדיין אני מצפה
תגובות אחרונות