לפני כחודשיים זכינו לראות את אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר משתחררות.הן היו החטופות הראשונות שהשתחררו בסבב הנוכחי, לאחר 471 ימים בשבי.תמונות השחרור שלהן עוררו בי שמחה עצומה, עצב עמוק ועוד הרבה תחושות ורגשות. אחת המחשבות שעלו בי שוב ושוב באותו שבוע היתה:איזה מזל שבכל התקופה הזו, בכל החודשים שלפני
חברה טובה סיפרה לי שלפני הרבה שנים, ביום שאחיה הבכור נהרג בפעילות מבצעית,אמה אספה אותה ואת שתי אחיותיה ואמרה להן משהו ברוח הזו:"קרה לנו אסון נורא ואחיכן הבכור נהרג.אנחנו נזכור אותו ונחיה עם הפצע הזה כל חיינו.לצד זאת החיים של כולנו ממשיכים והבית הזה ימשיך להיות בית חי ושמח." בסוף
במוצ"ש הראשון שלאחר אירועי ה 7.10, עליתי לשיחת זום שאורגנה ע" עמותת "שותפים למסע".בשיחה התארח סטיבן ג'נקיסון, מורה מוערך למצבי משבר שמקדיש את חייו לליווי חולים סופניים ומשפחותיהם.באותו ערב, שמונה ימים לאחר שהאירועים התחילו, הכול היה עדיין טרי ופתוח.סיפורים התחילו להתפרסם, המצב היה רחוק מלהיות יציב, פחד גדול מהתפתחות מיידית של זירות
זו הפעם השלישית שאני כותב על מורן סמואל בבלוג הזה. הפעם הראשונה היתה ב2013 לאחר שנחשפתי לסרטון מרגש ומעורר השראה של מורן.מורן זוכה במקום ראשון באליפות העולם,ובמקום לנגן את "התקווה" מתחיל להתנגן המנון של מדינה אחרת.מה הייתם עושים במצב כזה?בסרטון הזה תוכלו לראות מה מורן עשתה.אם לא יצא לכם לראות אותו
מאז 2012, לקראת כל סוף שבוע אני משתדל לשלוח פוסט "טרי" לרשימת התפוצה שלי."טרי" משמעו שהוא נכתב בזמן אמת מתוך נושאים וחומרים שחיים בי כרגע,ושהוא לא "מיחזור" של משהו שכתבתי בעבר. האמונות החצי-סמויות שעומדות בבסיס של ההתכווננות הזו הן ש"טרי" עדיף מ"ממוחזר",או שאם אשלח משהו שכבר כתבתי עליו (גם אם
כשנובאק ג'וקוביץ' הפסיד לרוג'ר פדרר 3:0 בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס בשנת 2007,זו היתה הפעם הלא יודע כמה שהוא מפסיד לו.באותה נקודת זמן היו לפדרר כבר 12 זכיות בטורנירי גראנד סלאם, ולרפאל נדאל (הצעיר מפדרר) 3 זכיות. וכמה היו לג'וקוביץ'?אפס עגול. מרבית הכתבים והפרשנים אמרו שהוא לא ב"ליגה שלהם".רבים האמינו
קראתי פעם שכשאנחנו פוגשים בעיה כלשהי זה סימן שיש לנו את היכולת להתמודד איתה, ולאחר שנצליח להתגבר עליה, סביר להניח שנפגוש בעיה נוספת מורכבת יותר, שתהיה מותאמת לשלב ההתפתחותי שלנו. קל להבין את זה במונחים של משחקי מחשב או תחרויות ספורט: ככל שהמיומנות שלנו גדלה נפגוש שלבים מתקדמים יותר ויריבים מאתגרים
בשבועות האחרונים אני "חוטף" הרבה ביקורת על הכתיבה שלי. זו בעיקר ביקורת שאני מזמין: חלקה מגיע מאנשים ששולחים לי חוות דעת מקצועית חד-פעמית על כתב היד שאני שולח להם ורוצה להפוך לספר. ביקורת מתמשכת נוספת מגיעה אחת לכמה ימים ממישהי שמלווה אותי בכתיבת הספר, בכל פעם שאני מסיים מקטע נוסף
12 שעות חצי שעה של המתנה לכניסה למחלקה האונקולוגית. שעה וחצי של בדיקות דם והמתנה לתוצאות. שעה וחצי של הזמנת מנות דם וגילוי שיש תקלה – מבחנה הלכה לאיבוד וצריך להזמין שוב. שעה וחצי של הזמנה נוספת עד קבלת אישור למשיכה מבנק הדם. שעה של המתנה למנה שתגיע מהבנק. שעה
האם אתם מנסים להיות טובים או להשתפר? מה יותר חשוב לכם? השבוע נחשפתי להרצאתה של היידי גרנט הלוורסון על ההבדל שבין גישת ה"להיות טוב" (Be Good) לבין גישת ה"להשתפר" (Get Better). המטרות המרכזיות שלנו בגישת "להיות טוב (Be Good)" הן להוכיח שאנו טובים (מספיק טובים או הכי טובים). הדגש הוא על ריצוי או
תגובות אחרונות