לפני מספר שנים (אני לא זוכר כמה בדיוק) חלמתי את החלום הבא:
בחלום מצאתי את עצמי בתוך אחו ירוק ואינסופי.
הוא היה כל כך ענק, שקו האופק שלו התעגל בעדינות כמו פני כדור הארץ במבט מרחוק.
יכולתי לראות בבירור את הבדלי הגובה, והיה לי ברור שגם מעבר לאופק, המרחב הירוק הזה ממשיך וממשיך.
האחו היה שוקק חיים, מלא באנשים ובתנועה רוחשת.
זה לא הרגיש צפוף או עמוס, אלא יותר כמו ממלכת נמלים הרמונית שבה כולם פועלים ועושים משהו.
אני לא זוכר מה בדיוק עשיתי שם או עם מי הייתי, אבל התחושה הייתה נינוחה להפליא וגם מזג האוויר היה מושלם.
ואז, בנקודה מרוחקת באחו, נחתה מעין חללית.
לא ראיתי את הנחיתה או את החללית – אבל ידעתי שהיא שם.
היא נחתה מעבר לשיא הגבעה, במקום נמוך שלא היה לי קו ראייה אליו,
אבל ברגע שהיא נגעה בקרקע, ידעתי בוודאות מוחלטת: הם באו לחפש את "הנבחר".
יחד עם הידיעה הזו, עלתה בי מחשבה שקטה שיש סיכוי שהם באו לאסוף אותי.
זו לא הייתה תחושת יהירות או ידיעה מוחלטת, אלא מחשבה מלאת סקרנות ופתיחות.
הרגשתי שיש סיכוי שהם באו אלי, שאני לא "נופל" מאף אחד אחר, ושאם זה אכן אני – הם כבר ימצאו אותי.
המרחק בינינו והעובדה שהם לא רואים אותי לא הטרידו אותי בכלל.
לא הרגשתי התנשאות.
היתה בי תחושה שבאחו הזה כולם "נבחרים", ושייתכן שלכל אחד יש את החללית שלו שתגיע מתישהו.
בשלב הזה הם התחילו להתקדם.
לא יכולתי לראות אותם בגלל זווית הראייה, אבל ידעתי בוודאות שני דברים:
שהם עדיין לא מצאו את הנבחר ושהם מתקדמים בקו ישר לכיוון האזור שאני נמצא בו.
למרות התחושה שהחללית הזו עשויה להיות שלי, לא הייתי משוכנע בכך לחלוטין.
לא היה לי מושג אם הם אכן יגיעו עד אליי, יחלפו אותי, או יעצרו באמצע הדרך ויאספו מישהו אחר.
בזמן שהם התקרבו, לא עצרתי את נשימתי וגם לא התקדמתי לעברם.
המשכתי בעיסוקיי, חווה התרגשות פנימית שהלכה וגברה ככל שהזמן עבר,
אבל ללא שמץ של מתח או לחץ.
פשוט המתנתי בסקרנות לראות איך דברים יתפתחו.
לאחר זמן מה הם הגיעו אליי.
באותו רגע התמלאתי בשמחה עמוקה ובשלווה מוחלטת.
הבנתי שאני הנבחר.
עדיין לא היה לי מושג מה זה אומר, לאן זה יוביל או למה דווקא אני, אבל הרגשתי מאוד שלם.
לא חשתי גאווה או הקלה, היתה שם בעיקר קבלה שקטה.
סביבי, החיים באחו המשיכו כרגיל.
האנשים האחרים לא עצרו, לא התרגשו, וספק אם בכלל שמו לב.
הבנתי שכנראה זה התור שלי עכשיו.
הם אספו אותי, ואז מצאנו את עצמנו בחזרה בחללית, ממריאים..
לאן? לא היה לי מושג.
הרגשתי שבעוד רגע אגלה…
**
עד כאן החלום.
אני לא זוכר מתי בדיוק חלמתי אותו (זה היה לפני שנים),
אבל אני זוכר את הרגע הזה כשהתעוררתי בשתיים או בשלוש לפנות בוקר, ערני לחלוטין ובהתרגשות עצומה.
התחושה היתה שזה לא סתם או רק חלום, אלא שמשהו משמעותי קרה עכשיו.
האנרגיה שלי היתה גבוהה מאוד ובאותו לילה כבר לא חזרתי לישון.
מאז, אני נזכר בו מדי פעם, חוזר להתרגשות שחוויתי באותו לילה ותוהה לגבי המשמעות שלו.
מאז שחלמתי אותו, התחשק לי מספר פעמים לשתף בו, אבל תמיד החלטתי לוותר על זה.
חששתי שזה ייתפס כמתנשא, ילדותי, נרקסיסטי או לא רלוונטי.
"למה אתה מבזבז לנו את הזמן ומבלבל לנו את המוח עם החלומות שלך?"
היום בחרתי לשתף.
לא בטוח למה דווקא היום ומה שונה הפעם.
אותם חששות עדיין מלווים אותי, אבל הנה אני משתף.
אני לא יודע את מי החלום הזה יפגוש ואיזו תנועה הוא יעורר (אם בכלל),
ועדיין, משהו בי בוחר לחלוק אותו אתכם היום בהרבה סקרנות והתרגשות.
אולי יש פה משהו בשבילי, ואולי מישהו או מישהי מכם צריכים לשמוע על החלום הזה ואני רק השליח שמעביר לכם אותו..
אם החלום הזה נוגע בכם באיזשהו אופן, אשמח לשמוע מכם ועל מה הוא מעורר בכם.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר