"הדחוף משתנה" היא הכותרת שסת' גודין בחר לפוסט היומי שהוא העלה היום. אני מוצא את הרעיון שלו נפלא ומרענן, זווית קצת אחרת לנושא ניהול זמן וסדרי עדיפויות שבעיניי הוא אחד הנושאים הכי חשובים ומשמעותיים לחיים. בשני משפטים: תמיד יש משהו דחוף, והדחוף תמיד משתנה. הדחוף הוא זמני ו"עונתי". החשוב לעומת זאת, נשאר
אתמול קיבלתי מייל מרגש מאורית, בעקבות סדנה שהנחיתי לקבוצה שהיא מובילה. אני משתף אתכם בחלק ממנו: "לקחתי קצת את הזמן כדי לקבל את המשוב שלחבר'ה על המפגש ונראה שהיה מפגש מאד משמעותי עבורם. הסימולציה בסוף הפילה כמה אסימוני תאוריה מתחילת המפגש והרגשתי שהם אשכרה יוצאים הביתה עם כלי. מי כמוני
ניתן לחלק את עולם המשחקים לשלושה סוגים: משחקי מזל שבהם אין חשיבות למיומנות או ליכולת (דוגמא: רולטה או בינגו), משחקי יכולת ואסטרטגיה שבהם המזל אינו משחק תפקיד (דוגמא: שחמט) ומשחקים שבהם יש השפעה גם למזל וגם ליכולת ולאסטרטגיה (דוגמא: ששבש, קטאן, פוקר ומונופול). המשחקים שאני הכי נהנה לשחק בהם הם
"למה אתה מנפח לנו את השכל? את מי מעניין הסושי שלך והברידג' של אמא שלך? לספר לך באיזה חוג היתה אמא שלי היום ? קשקושולוגיה מיותרת לחלוטין !" את המילים הללו קיבלתי מאחת הקוראות שהגיבה לפוסט אישי שהעליתי ביום ההולדת שלי. ציטוט מדויק. מילה במילה. לא שיניתי דבר. איך הייתם מרגישים אם
דברים שלא אמורים לקרות – אישור לטיפול מסוים לא אמור להסתיים כל 3 חודשים, כי הבירוקרטיה לחידוש האישור מתישה אותנו. – המתנה לצילום סי.טי לחידוש האישור לא אמורה לקחת שבועות ארוכים, כי בזמן הזה הטיפול לא ניתן. – מפענח הסי.טי. לא אמור לשכוח להעלות את תשובת הפענוח, כי זה מעכב
א. נדיבות – המשאב הכי חשוב שלנו הוא לא הכסף שלנו, הידע שלנו, הקשרים שלנו ואפילו לא הזמן שלנו. המשאב הכי חשוב שלנו הוא תשומת הלב שלנו. מרטין בובר טען שהמתנה הכי גדולה שאנו יכולים לתת למישהו היא הנוכחות שלנו. עד כמה את/ה נדיב/ה בהשקעת תשומת הלב שלך באנשים אחרים ובנושאים שחשובים
3 שיעורים אישיים לקריירה ולחיים שיעור ראשון: שנת 1999. לפני מספר חודשים התקבלתי לעבודה כסטודנט באינטל. במסגרת הפרויקט הראשון שלי, אני אחראי על הטמעת מערכת מידע המפותחת על יד ספק חיצוני. הפרויקט נקלע לקשיים מסוימים וישנם חילוקי דעות והחלפת האשמות הדדיות בינינו לבין הספק. בשיחה עם ירון (המנהל שלי), אני
הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות. אנחנו מוקפים במוות. ובחיים. בכאב ובשמחה. באבל ובחגיגה. ימים שבהם קל יותר לזכור וקשה יותר לשכוח. תקופה שמייצרת בהירות ונותנת פרופורציות לדברים החשובים בחיים. בהירות ופרופורציות שנוטות להתפוגג עם הזמן. באינטנסיביות של "החיים הרגילים". עד הפעם הבאה. עד שקורה משהו שמזכיר לנו
להיות מספר 1 או מספר 2 כשג'ק וולש לקח את ההובלה על חברת GE הוא החליט לעשות סדר במאות העסקים שנוהלו תחת התאגיד. האסטרטגיה שלו היתה חדה: נישאר בעסק קיים מסוים רק אם אנו מספרי 1 או 2 בשוק. אם איננו מספרי 1 או 2 עדיין, אבל אנחנו מסוגלים להיות,
הישרדות וצמיחה בהישרדות המטרה ברורה וחדה. להישאר בחיים. לפתור את הבעיה. להסיר את האיום. החושים מתחדדים. לחץ הדם עולה. השרירים מכווצים. תשומת הלב ממוקדת. מה שרלוונטי בפנים. מה שלא רלוונטי אפילו לא נקלט בתודעתנו. דחיפות היא שם העניין. כל השאר הם מותרות ואין להם מקום. אנו חווים "מצב הישרדותי" לא
תגובות אחרונות