למילים יש כוח.הן יכולות להרים ולהוריד, לקרב ולהרחיק, לחזק ולהחליש, להרבות טוב ולהרבות רע. את הפוסט הנוכחי אני בוחר להקדיש לכמה מילים שפגשתי השבוע ושהיתה להן השפעה מיטיבה עלי. **ברנה בראון כותבת על חמלה וגבולות בספרה "מושלמים כפי שאנחנו": "אחד המכשולים המשמעותיים ביותר (והבלתי מאוזכרים ביותר) הניצבים בפני תרגול של חמלה הוא
את הפוסט הנוכחי אני בוחר להקדיש לשני קטעים שנוגעים בי ושאני מוצא אותם משמעותיים עבורי.ההשראות שלי לקטעים הללו הם 14 נשים וגברים מרגשים ויוצאי דופן,שעושים המון טוב בעולם בעזרת הידיים והלבבות שלהם,ושזכיתי לפגוש ולהתחיל להכיר ביומיים האחרונים. "ידי אנשים אחרים" מזכיר לי עד כמה אנחנו מחוברים לאנשים אחרים, תלויים בהם,משפיעים
כשעבדנו על מקרה במהלך סדנה שהנחיתי לפני זמן מה, אחת המשתתפות טענה בלהט: "אני במקומו, לעולם לא הייתי פועלת כפי שהוא פעל.לא משנה מה המצב ומה הסיבות, אסור לעשות את זה." נראה לי שהיא דיברה ממקומה.מנקודת המבט שלה. אני די בטוח שהיא במקומו, במצבו, מתוך תפיסתו ואמונתו,היתה פעולת בדיוק כמוהו. כשאני מאמין שאם "אם
סטוקדייל ופרנקל הולכים חזק ביחד.הם צמד מנצח.הראשון גיבש את העקרונות שלו מתוך עינויים קשים ושנים בשבי.השני מתוך מחנות הריכוז והמוות.אם העקרונות שלהם רלוונטיים ומתאימים למצבי קיצון כל-כך קשים,אז בוודאי שהם רלוונטיים ומתאימים גם למציאות הנוכחית, למה שאני ואנחנו מתמודדים איתו עכשיו. **עכשיו זה זמן טוב לתרגל סטוקדייל-פרנקל. אדמירל ג'ים סטוקדייל קורא
תרגול תשומת הלב הרביעי – על דיבור אוהב והקשבה עמוקה "מתוך מודעות לסבל הנגרם ע"י דיבור ללא תשומת-לב וחוסר היכולת להקשיב,אני מתחייב/ת לטפח דיבור אוהב והקשבה בחמלה, כדי להקל על סבל וכדי להביא לפיוס ושלוםבתוכי, באחרים ובקרב אומות וקבוצות אתניות ודתיות שונות.ביודעי שמילים יכולות להסב אושר או לגרום סבל,אני מתחייב/ת
את הפוסט השבוע אני בוחר להקדיש לארבעה ציטוטים-קטעים שקראתי השבוע.לשיר של שניקה שקד נחשפתי לראשונה רק לפני מספר ימים,את הציטוטים האחרים אני מכיר כבר שנים ומדי פעם מביא אותם.כולם מדברים אלי ונוגעים בי:הם מזכירים לי את חשיבות הנוכחות וההקשבה,מדגישים את האחריות למחשבות, למילים ולמעשים שלנו,ומחדדים את השילוב המופלא ומעורר הענווה
בקבוצה מסוימת שאני חבר בה מישהו שלח קובץ עם משפטי חמלה כגון "מותר לך להיות חלשה", "מותר לך לא להיות בתפקוד עכשיו" וכו'.ההודעה והקובץ עוררו הרבה תגובות מפרגנות ואהדה.רבים מחברי הקבוצה התחברו לזה.גם אני מתחבר לזה, רואה סביבי ומרגיש על עצמי לפרקים את תת התפקוד ואת התנודות באנרגיה ובמצב הרוח.זה
ג'ק קורנפילד מתאר בספרו "הלב הנבון" תופעה מדהימה שהתגלתה בקרב בני הקהילה הטיבטית שברחו ממולדתם וחיים בגלות.פסיכולוגים שעבדו עימם הבחינו בחוסן, בעמידות ובתחושות האושר יוצאות הדופן שלהם, למרות שרבים מהם הם ניצולים שחוו אובדן וטראומה.מפתיעות מכולן היו התייחסויות של נזירים ונזירות שנאסרו ועונו על ידי הסינים.מחקר שנערך על ידי פסיכולוג מהארוורד מצא
שלום,בסיומו של עוד שבוע אינטנסיבי, סוער ועצוב,אני בוחר לשתף אתכם בשני טקסטים שנגעו לליבי ושחיזקו אותי. הטקסט הראשון נכתב לפני מספר שבועות ע"י אחד הכתבים (ימני בדעותיו) במערכת "עולם קטן": "אפשר וצריך לשנות ולפעול.לא חייבים לעשות את זה בהוצאת לשון, אפשר בחיוך ובחיבוק, ביכולת להיות עם מישהו אחר בכאבו.זה שריר
השבוע מצאתי את עצמי עסוק במגוון גדול של עניינים, בעלי משרעת עצומה ביניהם. הם נעו בין עניינים אישיים לעניינים של עבודה, מפגשי 1:1 פרטניים למפגשים קבוצתיים, משימות קצרות טווח למשימות ארוכות טווח, מצבים נעימים, כיפיים ומשמחים, לצד מצבים מורכבים, עצובים וקשים. אחד האתגרים הגדולים עבורי בשבוע שכזה, הוא שינויי ההקשר
תגובות אחרונות