בתוך מספר ימים יסתיים פרק החיים המשותף שלנו. מערכת יחסים בת כחצי שנה. זה התפתח ככה, זה היה יכול להתפתח אחרת. ** לבעיות חשובות אין נטייה להיעלם. לבעיות חשובות יש נטייה להישאר, לחלחל, להתבסס, להעמיק, להתפשט. עצימת עיניים, דחייה והתעלמות נותנים שקט זמני בלבד. אולי. אי-נוחות מסוימת שאינה מטופלת מתפתחת
"בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה. לא בתום הפגישה היא תיוולד, הפרידה, כי אם בראשיתה. לידת השאיפה היא מות הנשיפה. מות הנשיפה היא לידת השאיפה. פגישה היא מגע ומגע הוא החיים וחיים הם תנועה ותנועה היא שינוי ושינוי הוא פרימה ופרידה. כי פרידה היא פגישה, ואי אפשר אחרת. ואף
השבוע נפרדתי מהחופש הגדול ומחבר. את החופש הגדול כולם מכירים. לחבר קוראים איתי לוי. הפרידה מהחופש הגדול היתה צפויה ומתוכננת. הפרידה מאיתי מפתיעה ופתאומית. שתי פרידות. שני סיומים של פרקי חיים מסוימים. שתי התחלות של פרקי חיים חדשים. שינוי. כשהעניינים "מתחממים" ונעשה אינטנסיבי במיוחד, אני אוהב לחזור לביירון קייטי, יוצרת
שלום, אתמול קיבלתי הודעה שמרשל רוזנברג, יוצר התקשורת המקרבת נפטר בשבת האחרונה. (ההודעה שפורסמה ע"י המרכז העולמי לתקשורת מקרבת בתחתית הפוסט). אני שם לב לשלוש תחושות מאוד נוכחות בתוכי כרגע: 1. עצב – על פרידה מאדם. על סיום של פרק. 2. הכרת תודה – על הזכות שנפלה בחלקי לפגוש את
סוף יוני, זמן פרידה, זמן סגירות. אינטנסיביות של סוף שנה. סיום של תקופה. סיום של גן או בי"ס. סיום של חוג כזה או אחר. פרידה מקבוצת חברים. פרידה ממורה אהוב או ממחנכת יוצאת דופן. פרידה מסביבה מוכרת. פרידה משגרה ידועה. כיף של חופש גדול. התרגשות מטיול שכבר מגיע. לחץ מההתארגנות
סטיבן קובי (מחבר הספר הנפלא "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"), טען פעם בראיון שיש שני סוגי ספרים: כאלו שנכתבו עבור הקורא וכאלו שנכתבו עבור הכותב. "כשאני קורא ספר", הוא אמר "אני מיד יודע ומרגיש, האם הסופר כתב את זה עבור עצמו (לדוגמא: לעשות כסף, לבנות שם או מותג) או
בסיפור הבא נתקלתי לפני מספר ימים בפייסבוק. החלטתי לתרגם אותו לעברית ולשתף בו: ***** לפני כמה שבועות שמעתי באקראי שיחת פרידה בין אם לבתה. זה היה בשדה התעופה, רגעים אחרונים שלהן ביחד. מערכת הכריזה קוראת לבת לעלות למטוס. הן התחבקו ליד שער העלייה למטוס והאם אמרה: "אני אוהבת אותך ואני
אתמול נפטר הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק. לא הכרתי אותו אישית אך ההספדים שקראתי ושמעתי נגעו מאוד לליבי: "אני בת מזל כי זכיתי לאהוב אותך ולהיות נאהבת באותו האופן על ידך כמה קל ופשוט זה היה, אהבנו אחד את השניה בלי תנאי, בלי ספקות, בלי משחקים, בלי הפוגות, בלי פחד". "גם
תגובות אחרונות