ביום שני השבוע שחר ביתי הבכורה השתחררה מהצבא. הבוקר אירחנו אצלנו ביחד עם המשפחות של פז ובר (שתי חברותיה לשירות ולשחרור), שתיית פרידה מרגשת בנוכחות כמה עשרות חיילות וחיילים. לאחר בראנצ' מפנק ושיחה חופשית החל סבב פרידות שבו ניתנה הזדמנות לכל מי שרצתה לומר כמה מילים אישיות לשלוש הבנות שמשתחררות.
ג'יין גודול טוענת: "אינך יכול/ה לעבור יום אחד מבלי להשפיע על העולם סביבך. מה שאת/ה עושה, עושה הבדל, ועליך להחליט איזה מין הבדל את/ה רוצה לעשות." ברוח המילים של ג'יין, אני מאמין שבכל פעם שאנו פוגשים מ י ש ה ו, אנחנו משפיעים ומושפעים. משפיעים עליו ומושפעים ממנו. אין מפגשים ניטרליים.
"מספרים לנו על הכאב שבמרדף אחר הנאה, ועל חוסר התועלת שבבריחה מפני כאב. אנחנו שומעים על שמחת ההתעוררות, על הבנת הקשר ההדדי, על נתינת אמון בפתיחת לבנו ותודעתנו. אך כמעט שלא מספרים לנו על ההימצאות במצב הביניים הזה, שבו איננו יכולים עוד להסתפק בנחמות הישנות שלנו ממקור חיצוני, אך עוד
תגובות אחרונות