לפני שלוש שנים בדיוק, בערב ראש השנה תשע"ג, כשברשימת התפוצה הזו היו שבעים ושניים אנשים בלבד, שלחתי מסר שכותרתו "סגירה, התכווננות ופתיחה מחדש". היתה בו הזמנה לתהליך בן ארבעה שלבים המומלץ לסגירת השנה שעברה ולפתיחת השנה החדשה. השבוע, כשחזרתי לקרוא את המסר הזה, הוא הרגיש לי מאוד מדויק, אך היה
לפני כחודש לקחתי חלק בכנס עסקי לצד כמה מאות משתתפים נוספים. במהלך הרישום לכנס התבקשתי למלא פרטים לגבי עיסוקי. התלבטתי מה לכתוב ולבסוף השארתי את זה ריק. כשהגעתי לכנס קיבלתי, כמו כולם, את תג השם שלי לענידה על הצוואר. כשהסתכלתי סביבי ראיתי שאני בין הבודדים המסתובבים עם תג שם שאינו
בשבוע שעבר הנחיתי "סדנת דיאלוג" למחלקה עסקית המונה כ-50 עובדים ומנהלים. ביקשתי מהם להתחלק לזוגות ולשבת מול אנשים שהם פחות מכירים. לאחר שהזוגות התמקמו הסברתי בקצרה ארבעה עקרונות מרכזיים ומיד נכנסנו לתרגיל הקשבה אמפטית בזוגות (שבו אחד מבני הזוג משתף והשני מקשיב). לאחר חמש דקות הקשבה, הנחיתי את "המקשיבנים" לפנות
תגובות אחרונות