שלום, אני שמח לעדכן שבעוד שלושה שבועות בדיוק (ביום שישי ה- 19/7/19), אנחה סדנת תקשורת מקרבת להורים וילדים. 8 דברים מיוחדים מאפיינים את הסדנה הזו: 1. הסדנה פותחה במשותף ע"י בני רועי (בן 11) ועל-ידי ואנו גם ננחה אותה ביחד. 2. בסדנה לא תהיה הרצאה "יבשה". יהיו הרבה תרגולים, צחוקים, פעילויות ומשחקים המבוססים על קלפי הרגשות והצרכים. 3. הכניסה לסדנה
היום תיערך אזכרה לאיתי לוי ז"ל, חבר יקר ובן מחזור. כשישבנו בחצר של ארמוזה, בסוכות לפני שנתיים, שבועות ספורים לאחר פטירתו של איתי מאירוע לב, החלטנו לעשות סבב איחולים לשנה החדשה. הראשון התחיל ב"הכי חשוב בריאות, כל השאר בונוס." "לא נכון," העיר מישהו, "איתי היה בריא מאוד. איש ברזל. רק בריאות
1. סגירה: באופן מסוים, מה שקרה, הוא מה שכתוב שקרה, ומה שאנו זוכרים שקרה, ולא מה שקרה. זה נכון גם ברמה לאומית ופוליטית וגם ברמה אישית ומשפחתית. אוגוסט. אמצע חופשת הקיץ. הספר של אחרי הטיול הוא חלק מהטיול. אולי אחד החלקים החשובים שבו. ספר + תמונות = זיכרון. כמו הוידאו
"אחרי שעברתם מבחן, אתם מרגישים די טוב לזמן מה ואז משהו חדש קורה, אתם מתעוורים, או שהשלשול שלכם חוזר או שמשהו כזה או אחר קורה. כולנו מגלים, אתם יודעים, מה נמצא מאחורי כל זה. ושוב אתם נלחמים, אם אתם טיפוסים שלוחמים, ואם אתם כאלה שנכנעים במהירות, אז אתם נכנעים במהירות,
"ההיפך מחוסר אינו שפע, אלא מידה מספקת. אמפתיה אינה משאב מתכלה, חמלה אינה פיצה שיש ממנה רק שמונה משולשים. כשאנחנו נוהגים במישהו באמפתיה ובחמלה, הן לא אוזלות. להפך. אהבה היא הדבר האחרון בעולם שצריך לחסוך בו. הפליטה מסוריה לא תרוויח שום דבר מזה שתשמרי את טוב הלב שלך רק עבורה
אתגרי ניהול הביצועים שמנהלים מתמודדים איתם הם תמיד פרי של פעולות עבר מתמשכות. הדבר שאנו פוגשים היום הוא תוצר של דברים שעשינו ולא עשינו בעבר. משוב שנתנו או לא נתנו. אמירות שאמרנו או נמנענו מלומר. החלטות שקיבלנו ובחירות שבחרנו. לכל דבר שאנו אומרים ועושים יש השפעה. לדרך שבה אנו מתייחסים לדברים מסוימים
לפני כשבועיים פתחתי הרשמה לתכנית "לחשב מסלול מחדש" הבוקר סגרתי את ההרשמה לאחר שהקבוצה התמלאה. כעשרים משתתפים, מחויבים לארבעה מפגשים, משלמים לא מעט כסף. לכאורה הצלחה מרשימה נטולת מאמץ, זורמת, קלילה ומהנה. אז זהו שלא… קבלו הצצה אל "מאחורי הקלעים": שמונה פחדים (+ חששות, טרדות, דאגות) המלווים אותי בשבועות האחרונים
תיאום ציפיות לשיחה. חמש שורות. שלוש דוגמאות. א. "אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות. הבקשה שלי היא רק שתקשיב ושתנסה להבין אותי. אני לא מצפה ממך לפתרונות כלשהם (הקשבה vs. פתרונות). וברור לי שאולי אתה רואה את הדברים בצורה אחרת ממני (הבנה vs. הסכמה). האם מתאים לך להקשיב
(**בתחתית מסר זה ישנה הזמנה לסדנאות תקשורת מקרבת למנהלות ומובילים**) לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא לומר "לא" למישהו שצריך עזרה. בדרך כלל ניתן למצוא סיבה אחת או יותר העומדות בבסיס הקושי הזה: 1. ברמה עמוקה כלשהי אינכם מאמינים שהוא יכול להסתדר בעצמו או שהיא יכולה להחזיק מעמד. אתם לא סומכים עליהם
בליל ה- 3 לנובמבר מתעורר רועי בן השנתיים וחצי במיטת הוריו ואומר: "אמא קומי, רטוב כאן, עשיתי פיפי". "אוף..!" אומרת אימו תוך כדי שהיא מרימה אותו. "נכון שזה מעצבן?" שואל רועי. ** הסיפור הזה ממחיש בצורה נפלאה בעיני מה זו אמפטיה. אמפטיה מעשית, בזמן אמת, בחיי היום – יום. רועי
תגובות אחרונות