אם אני מאמין שמה שקורה עכשיו,הוא בעיה, או תקלה,שפוגעת בחיי ובתוכניות שלי,אז אני מחכה שהדבר הזה יעבור, או ייגמר או ייפתר,כדי שאוכל לחזור לשגרה, לתוכניות, לחיים של לפני, או לתיקון של אחרי. אם אני מבין שמה שקורה עכשיו זה החיים,ולא איזושהי תקלה זמנית,אז אני יכול לבחור כיצד לחיות את חיי
"מה שלומך? איך אתה?" שאל אותי חבר לעבודה בראשון לספטמבר לפני כמה וכמה שנים טובות,כשששלושת ילדיי היו בגילאי בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. אני לא יודע אם הוא באמת התעניין בשלומי,או שזו היתה מחווה נימוסית רגע לפני שאנחנו קופצים לענייני עבודה. "זה אחד הימים הטובים בחיי" עניתי לו וראיתי את ההפתעה על
אני זוכר רגע אחד במהלך שירותי הצבאי, בתחילת שנות העשרים לחיי. סיימנו את כל ההכנות והתדריכים האחרונים לפעילות מבצעית מורכבת, והיו לנו כמה שעות פנויות עד ליציאה. חלק מהחבר'ה הלכו לשים את הראש ולנוח, אחרים ישבו ביחד, שתו קפה, דיברו וצחקו. הייתי קצת לחוץ ודי מתוח, לא התחשק לי ללכת
את עמי אילון פגשתי לראשונה באוקטובר 1992, בטקס סיום המסלול שלי. עמדתי זקוף על רחבת המסדרים גאה ונרגש, מוקף בחבריי למחזור, כשעל הטריבונות שמולנו מאות בני משפחה וחברים. זה היה רגע לפני סיום הטקס וברקע התנגנה "התקווה". האנדרנלין בשמיים. בעוד שניה נעיף את הכומתות באויר, נרוץ לכיוון המזח, נטפס על
גם זה יעבור "סיפור סופי עתיק מספר על מלך שחי בארץ ים תיכונית, והיה תמיד קרוע בין שמחה לייאוש. הדבר הקטן ביותר היה גורם לו דכדוך עמוק או מעורר בו שמחה עזה, ושמחתו היתה הופכת בן רגע לאכזבה ולדיכאון. בשלב מסוים התעייף המלך מעצמו ומן החיים והחל לחפש מוצא. הוא
א. יותר מדי, פחות מדי יותר מדי : יותר מדי רעשים. יותר מדי הפרעות. יותר מדי מיילים. יותר מדי הודעות. יותר מדי מטלות. יותר מדי בריחה. יותר מדי נושאים להתעסק בהם. יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר. יותר מדי לחץ. יותר מדי ציפיות. יותר מדי דרמה. יותר מדי דיבורים. יותר
בינואר 2015 פורסם מחקר חדש של חברת הייעוץ מקינזי בנושא פיתוח מנהיגות. עפ"י המחקר "הסוד" למנהיגות אפקטיבית בארגון טמון בפיתוח ארבע מיומנויות קריטיות. תרומתן של ארבע המיומנויות המסוימות הללו לפיתוח מנהיגות רבה מאוד וגדולה משמעותית מהמיומנויות האחרות. המחקר מציין ש 90% מהמנכ"לים מתכננים להגדיל את השקעתם בפיתוח מנהיגות משום שהם
במאה הקודמת ביקר תייר מאמריקה אצל הרב הידוע , חפץ חיים, בפולין. הוא נדהם למצוא את הרב יושב בחדר פשוט שהיו בו ספרים רבים, שולחן וספסל. "אמור נא לי, רבי," שאל התייר, "איפה כל הרהיטים שלך?" "איפה הרהיטים שלך?" שאל החפץ חיים. "שלי?" תמה התייר האמריקני. "אני רק אורח כאן."
יום הזכרון לשואה ולגבורה אחרי צפייה בתכניות בטלויזיה, האזנה לרדיו, הקשבה לסיפורים ולשירים. אחרי כמה שעות של הורדת הילוך, רפלקציה וכתיבה לעצמי. ברגעי זיכרון שכאלו מתחשק לי להיות עם עצמי. להתכנס פנימה ולחשוב, לקרוא, להיות. כמה מחשבות שמהדהדות עכשיו: גיל. מה זה מבוגר? מה זה צעיר? כמה מהר זה מתחלף?
לפני כמה שעות פרסמה ידידה שאני מאוד מעריך סטטוס בפייסבוק. היא שיתפה באירוע מאתגר בבית הספר של בנה: העניין הוא איזשהו משחק שנוהגים לשחק שם ושהיא ממש לא אוהבת. הרבה מעבר ללא אוהבת – היא מאמינה שהוא מסוכן ופוגעני. היה נראה שהיא די נסערת כשהיא פרסמה אותו, ושהנושא חשוב לה
תגובות אחרונות