מה "המספר" שלך עכשיו? מה המספר שמתאר בצורה המדויקת או הקרובה ביותר את המצב הרגשי שלך כרגע? 1. הארה 2. שלווה/אושר 3. שמחה/רוגע/חמלה/הכרת תודה 4. אהבה 5. הבנה/בהירות 6. קבלה 7. אופטימיות/פתיחות/תקווה 8. אמון/מוגנות/בטחון 9. אומץ/מסוגלות 10. גאווה/בוז 11. כעס/שנאה 12. השתוקקות 13. פחד/חרדה 14. אבל/עצב/צער 15. אפטיה/חוסר אונים/ייאוש 16. אשמה/האשמה/חרטה
"איפה היית בפברואר 1999?", שאלתי אתמול את הגר שעובדת איתי. "בכיתה ב'." היא ענתה בחיוך, לאחר 5 שניות של מחשבה. איפה אתם הייתם בפברואר 1999, בדיוק לפני 20 שנים? ** אני יודע איפה אני הייתי. בפברואר 1999, כשהגר קיבלה תעודת מחצית של כיתה ב', הייתי נשוי כחצי שנה, ללא ילדים
א. נדיבות – המשאב הכי חשוב שלנו הוא לא הכסף שלנו, הידע שלנו, הקשרים שלנו ואפילו לא הזמן שלנו. המשאב הכי חשוב שלנו הוא תשומת הלב שלנו. מרטין בובר טען שהמתנה הכי גדולה שאנו יכולים לתת למישהו היא הנוכחות שלנו. עד כמה את/ה נדיב/ה בהשקעת תשומת הלב שלך באנשים אחרים ובנושאים שחשובים
3 שיעורים אישיים לקריירה ולחיים שיעור ראשון: שנת 1999. לפני מספר חודשים התקבלתי לעבודה כסטודנט באינטל. במסגרת הפרויקט הראשון שלי, אני אחראי על הטמעת מערכת מידע המפותחת על יד ספק חיצוני. הפרויקט נקלע לקשיים מסוימים וישנם חילוקי דעות והחלפת האשמות הדדיות בינינו לבין הספק. בשיחה עם ירון (המנהל שלי), אני
א. כלי ניהולי: "מה עושים כשעובד לא מתפקד כמו שאנחנו מצפים? לשמחתנו יש רק 5 סיבות אפשריות: 1. העובד לא יודע מה מצופה ממנו. 2. העובד לא יודע שהוא לא בסדר. 3. העובד לא יודע איך. 4. העובד לא רוצה. 5. העובד לא מסוגל. ועוד יותר לשמחתנו, לכל סיבה שזיהינו יש
שלום, בשבוע וחצי האחרונים זכיתי לטייל עם משפחתי באוסטריה. טבע, הרים, טיולים, אגמים, נחלים, ירוק, קניות, ירוק, אוכל, ירוק, ירוק ועוד ירוק. עשרה ימים אינטנסיביים כאלו יוצרים חוויה יוצאת דופן ומהנה ברגעים מסוימים, כמו גם מאתגרת, מורכבת וקשה ברגעים אחרים. איך "מבשלים" ומוציאים לפועל טיול מוצלח עבור חמישה אנשים בעלי
שלום, הפוסט הזה מוקדש למחשבות על עבודה. מחשבות על עבודה באופן כללי וגם על העבודה שלי. אני מקווה שהשיתוף במחשבות הללו יהיה בעל ערך עבורכם, יתרום, יעורר, יגרה, יפתח, ישפיע או ישנה משהו בחשיבה שלכם. 1- למה לעבוד? אחרי הרהור מעמיק ומתמשך הכולל גם שעות שיחה רבות עם אנשים שונים
כשאני משחזר אחורה, אני שם לב ששלושה חלקים מרכזיים בהרצאה שהעברתי בשבוע שעבר נגעו בשותפות, פרגון וערך. שפ"ע אם תרצו. אלו לא ראשי תיבות שהוכנו מראש, אלא משהו שמתחדד ממש עכשיו, תוך כדי כתיבת השורות הללו. נושא ההרצאה היה "מערכות יחסים עם לקוחות" ברוח התקשורת המקרבת והיא הועברה לקהל של יזמים,
לשחרר בגד מהארון. לוותר על זוג נעליים. לפנות ספר מהספרייה. להוציא חפץ מהבית. לעזוב את קבוצת הוואטסאפ שסיימה את תפקידה. לא להישאר שם גם אם היא סטטית או שקטה. להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של המיילים שאתה לא קורא. להתנתק מקבוצת הפייסבוק ומהתראותיה התכופות. לסיים את הדוחות בזמן. לעשות את
(**בתחתית מסר זה ישנה הזמנה לסדנאות תקשורת מקרבת למנהלות ומובילים**) לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא לומר "לא" למישהו שצריך עזרה. בדרך כלל ניתן למצוא סיבה אחת או יותר העומדות בבסיס הקושי הזה: 1. ברמה עמוקה כלשהי אינכם מאמינים שהוא יכול להסתדר בעצמו או שהיא יכולה להחזיק מעמד. אתם לא סומכים עליהם
תגובות אחרונות