אירוע מנהיגות שנתי. מאות מנהלים ומובילים עסקיים, ציבוריים, חינוכיים וחברתיים מארגונים שונים מסיימים יומיים וחצי של דיוני עומק, שולחנות עגולים, ניתוחי אירוע, הרצאות מעוררות השראה של מרצים מהשורה הראשונה ומפגשי הכרות חברתיים. הסשן האחרון מוקדש לסבב סיכום ושיתוף אישי בקבוצות של כעשרה משתתפים המאפשרות שיח קשוב ואינטימי. אני יושב במעגל,
יעל, מנכ"לית חברת הייטק, הציבה לעצמה ולצוות ההנהלה שלה יעד שאפתני במיוחד. יעד גדול ומורכב, כזה שחשיבותו ברורה ומרגשת ושלא ברור כיצד ניתן להגיע אליו. ההערכה שלה היתה שייקח להם כשנה וחצי עד שנתיים להגיע ליעד הזה. אם בכלל. השבוע, עשרה חודשים לאחר הצבת היעד, בזכות הרבה תכנון ועבודה קשה,
קבוצת חניכים מקבלת הוראה לרוץ עד השלט, לגעת בו בחמש אצבעות ולחזור בזמן נתון. לאחר כשעה הם חוזרים מתנשפים, עומדים בשלשות ומנסים להסדיר נשימה. ואז מגיעה השאלה. תמיד אותה השאלה: "נגעתם בחמש אצבעות?" לשאלה הזו יש רק שתי תשובות אפשריות: "כן" או "לא". כל מה שאינו "כן" מוחלט הוא "לא".
פרדוקס סטוקדייל נקרא על שמו של אדמירל ג'ים סטוקדייל, הקצין האמריקני הבכיר ביותר שנפל בשבי הווייטנאמי, שהיה עצור במחנה שבויים שכונה "האנוי הילטון" בשיאה של מלחמת ווייטנאם. הוא עונה יותר מעשרים פעמים במהלך שביו משנת 1965 עד שנת 1973, וחי במשך כל המלחמה בלא שום זכויות שבוי, ללא תאריך שחרור ובלא איזושהי ודאות אם
"אחד המבחנים שמסייעים לנו להבחין בין מציאות לדמיון הוא מבחן הסבל. אם אתם רוצים לדעת האם דבר מה הוא ממשי, שאלו את עצמכם: 'האם הוא יכול לסבול ?' כשמקדשו של אל עולה באש האל לא סובל. כשהדולר מאבד מערכו, הוא לא סובל. כשבנק פושט רגל, הוא לא סובל. כשמדינה מפסידה במלחמה,
השבוע הרמתי הילוך בעבודה על הספר. בחודשים האחרונים מיינתי את מאות הפוסטים השונים שכתבתי בשנים האחרונות לתתי-נושאים. השבוע, בעזרת אליה, התחלנו תהליך חיבור, שמטרתו ליצור מאוסף הפוסטים גרסה מוכנה לעריכה. "למה חשוב לך להוציא ספר?", שאלה אליה בשיחתנו הטלפונית הראשונה. "מבחינתי הספר הוא רק אמצעי," עניתי, "אמצע להגברת נוכחות וחיבור, להפחתת
"מה שביננו לבין הפלסטינים כבר יותר ממאה שנה זה פצע מדמם, ולא רק פצע מדמם, זה גם פצע מורעל, מלא מוגלה. זה כבר מורסה. לא מרפאים פצע במקל. אין דבר כזה. אי אפשר להרביץ לפצע עוד ועוד מכה, ללמד אותו לקח שיפסיק להיות פצע ויפסיק לדמם. אני לא נגד מקל.
מה זו מנהיגות "כשהייתי סטודנט צעיר, היתה לי מחברת שאספתי בה לפחות ארבעים או חמישים הגדרות של מנהיגות. מאז הפילוסופים היוונים הקדומים – אני כבר לא זוכר מה בדיוק היה לי במחברת, איבדתי אותה – דרך מקיאוולי וביסמרק וצ'רצ'יל. אתם יודעים מי נתן את ההגדרה הנפלאה ביותר למנהיגות בכל הזמנים?
"אומץ הוא היכולת לעשות דברים שלהרגשתכם הם קשים, מפחידים או מלאי חוסר ודאות. הוא אינו נחלתו של קומץ נבחר בלבד. אומץ הוא זכות מלידה. הוא מצוי בכולנו. והוא מחכה שתגלו אותו. רגע אחד של אומץ יכול לשנות לכם את היום. יום אחד יכול לשנות לכם את החיים. וחיים של אדם
"ארבע ההתנהגויות שהופכות אנשים רגילים למנהלים מצוינים" עם כותרת כזו, כנראה שאחוזי הפתיחה של הפוסט הנוכחי יהיו גבוהים. בין אם אתם מאמינים שיש ארבע התנהגויות כאלו ובין אם לא, יש משהו מושך בכותרת הזו שגורם לאנשים להיכנס ולהציץ. "ארבע ההתנהגויות שהופכות אנשים רגילים למנהלים מצוינים" היא כותרת המשנה של ספר
תגובות אחרונות