לפעמים כשאני פוגש אדם או טקסט, הדבר הראשון שאני מרגיש זו משיכה או דחייה. רק לאחר מכן אני מתחיל להבין ממה הן נובעות. כך קרה גם עם הטקסט הבא של סיון רהב מאיר שפגשתי השבוע. את המשיכה הרגשתי מייד. לקח לי זמן להבין מה יש בו שעושה לי את זה ומרגיש מדויק עבורי. הציטוט מתוך הספר "אמונה וביטחון" שנכתב […]
הפעם האחרונה
הרגע הזה היכה בי. ליויתי אותה לבית הספר כמו בכל בוקר. ממש לפני שער הכניסה, הושטתי את ידי להחליק על שערה וקלטתי את הרתיעה שלה. תנועה קלה, כמעט בלתי נראית. אני לא מאמין שזה קורה לי. כבר עכשיו? בכיתה ד'? עד מתי עוד אזכה ללטף את שערה? לחבק אותה? ** באירועים מסוימים, כמו למשל סיום […]
ארעיות, הכרת תודה, חיבור, חיים, מוות, נוכחות, עצב, שמחהההכנה המושלמת לחיים
בספרו "מי מת", סטפן לוין מזכיר את רעיון ההכנה המושלמת לחיים (המבוסס על תלמוד מהמסורת החסידית), שלפיו כל אדם נולד למען מאורע מסוים שיתרחש ברגע כלשהו במהלך חייו, אך לעולם אין לדעת מהו אותו המאורע ומתי הוא יתרחש. לכן, על האדם להיות ערני ומוכן בכל רגע ורגע לכל מה שעלול לבוא. מכיון שאיננו יודעים מהו אותו מאורע מרכזי בחיינו שלשמו […]
אומץ, אי ידיעה, אי שיפוטיות, חיים, לוחם, מוות, נוכחות, סטפן לוין, סקרנות, קבלה, קרלוס קסטנדה, שינוידחייה היא הזמנה..?
"דחייה היא הזמנה !" את המשפט הזה שמעתי לראשונה בראיון עם מייסדי חברת AirBnB שסיפרו על כישלון כואב במיוחד שהוביל ליצירת החברה המצליחה שהם עומדים בראשה היום. באנגלית זה אפילו חרוז – Rejecion is Invitation לכל יזם יש סיפורים כאלה. דחייה, כואבת ככל שתהיה, היא הזמנה להשתפר. ללמוד משהו על עצמנו או על הדרך שבה אנו […]
אחריות, בחירה, דחייה, הזמנה, למידה, פעולה, פרשנות, צמיחה, קבלהאיך להכניס תקשורת מקרבת לארגונים + שיתוף אישי
השבוע לפני 86 שנים, ב- 6/10/1934 נולדו שני תינוקות שהשפיעו רבות על חיי. האחד, פרנציסק (אפרים) ויינברגר ז"ל, אבי, נולד ברומניה. השני, ד"ר מרשאל רוזנברג ז"ל, יוצר גישת התקשורת המקרבת, נולד בארה"ב. אבי נפטר בפברואר 2010, מרשאל נפטר בפברואר 2015. מרשאל פיתח גישה מופלאה אשר משפיעה על חייהם של מיליוני אנשים בכל העולם. אבי היה אדם "רגיל": הקים משפחה […]
ארגונים, הכרת תודה, הקשבה, השפעה, חיים, כוונה, מוות, מרשאל רוזנברג, צרכים, תקשורת מקרבת4 סוגים של "אני רואה אותך"
ארבעה סוגים של "אני רואה אותך": 1. "אני רואה אותך" של יום-יום "איך עברה הפגישה היום?" כשאנחנו שואלים מישהי "איך עברה הפגישה שלך היום?" אנחנו בעצם אומרים לה בין השורות: אני יודע שזה משהו שעברת היום ושזה העסיק אותך. מעניין אותי לשמוע איך היה לך כי את מעניינת אותי. חשוב לי לשמוע על הדבר הזה ולשמוע […]
אנושיות, הכרת תודה, הערכה, כוונה, מערכת יחסים, נוכחות, עצירה, קושי, קשרחיים עכשיו
יעל, מנכ"לית חברת הייטק, הציבה לעצמה ולצוות ההנהלה שלה יעד שאפתני במיוחד. יעד גדול ומורכב, כזה שחשיבותו ברורה ומרגשת ושלא ברור כיצד ניתן להגיע אליו. ההערכה שלה היתה שייקח להם כשנה וחצי עד שנתיים להגיע ליעד הזה. אם בכלל. השבוע, עשרה חודשים לאחר הצבת היעד, בזכות הרבה תכנון ועבודה קשה, וגם בזכות מזל, היעד הושג. […]
גם וגם, הכרת תודה, חגיגה, חיים מלאים, נוכחות, ניהול, עצב, עצירה, שמחהשני הזמנים הכי טובים לאחל שנה טובה
לפני שבעה חודשים, בשבוע יום ההולדת שלי, לקחתי לעצמי זמן ועצרתי להתבוננות על תריסר שנים. אני אוהב את עצירות הריפלקציה הללו. אולי אפילו קצת מכור להן. כשעוצרים להתבונן, מצליחים לראות יותר. דברים מסוימים ששכחנו או שלא היינו מודעים להם מתגלים ומתחדדים. אחת הנקודות המרכזיות שסימנתי לעצמי באותה עצירה היתה חוסר הוודאות. "אין לנו מושג… כשאנו עומדים […]
ארעיות, התבוננות, חוסר וודאות, כוונה, עצירה, רחל נעמי רמן, שנה טובהאיפה עובר הגבול..??
משוב שקיבלתי השבוע לקטע "כל אחד עושה תמיד את הכי טוב שהוא יכול": "יש לי בעיה עם המוחלטות של האמירה הזאת. כי אנשים גם אונסים, מכים, מתעללים. זה הכי טוב שלהם באותו רגע? תמיד? כדאי, רצוי וחשוב לסייג את האמירות האלה. אפשר בתחילת הקטע. משהו בסגנון: אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, שאדם שפועל בדרך שאיננה אלימות […]
אמונה, אמפטיה, הקשבה, חמלה, טיך נהאת האן, כאב, כוונה, ענווה, שיפוטיותחמש אצבעות
קבוצת חניכים מקבלת הוראה לרוץ עד השלט, לגעת בו בחמש אצבעות ולחזור בזמן נתון. לאחר כשעה הם חוזרים מתנשפים, עומדים בשלשות ומנסים להסדיר נשימה. ואז מגיעה השאלה. תמיד אותה השאלה: "נגעתם בחמש אצבעות?" לשאלה הזו יש רק שתי תשובות אפשריות: "כן" או "לא". כל מה שאינו "כן" מוחלט הוא "לא". "נגעתי בארבע אצבעות", "הקפתי אותו […]
אחריות, בחירה, התמדה, מחויבות, מטרה, ניהול, ספר