השאלה הראשונה

בשבועות האחרונים אני שם לב שמתבשלת בתוכי סדנה חדשה.
זה בשלב ראשוני מאוד ורוב הדברים עדיין לא ברורים.
הפעם, בעצת חבר יקר, פניתי לאחד המדריכים שלי ושאלתי אותו את השאלה הבאה: 

אני:
"אני חושב על תהליך למידה-צמיחה-תמיכה חדש
שאני שוקל להניע ולא כל כך יודע מאיפה להתחיל.
האם יש לך המלצה עבורי לשאלה הראשונה שחשוב שאשאל את עצמי?"

המדריך:
"אני מאמין שהשאלה שחשוב שתישאל ראשונה היא 'מה יצא לי מזה?'.
או במילים אחרות 'למה חשוב לי לעשות את זה ומה אני מקווה לקבל?'.
לכאורה השאלה הזו לא לגיטימית כיון שלאורך זמן קצת עוותו אותה.
רבים מסתכלים עליה בהיבט צר ומצומצם, של (רק) כסף למשל.
בנוסף, יש בה הטיה מסוימת אם זווית הראייה היחידה היא אני ומה יצא לי.
אין לכך הצדקה ואל לך לחשוש.
זו רק השאלה הראשונה ואחריה תבואנה עוד כמה.
חשוב מאוד שיצא לך מזה הרבה ושזה יהיה מדויק עבורך,
שכן אחרת מישהו ישלם מחיר גבוה מדי.
או שזה ייגדע מהר.
כשתהיה בהיר עם מה שחשוב לך לקבל,
תוכל לדייק את התהליך וגם למשוך את האנשים המתאימים.
למעשה, למעט השאלה הזו שחשוב שתופיע ראשונה
יש פחות חשיבות לסדר השאלות האחרות.
(למשל: משך ההדרכה, הנושא, העלות, מספר משתתפים וכו')"

*****
התשובה החדה הזו די הפתיעה אותי.
היא גרמה לי לחשוב.
שמתי לב שאין לי תשובה ברורה מיידית לשאלה
וגם שאני מתקשה למצוא אחת כזו.
יש הרבה דברים שהייתי רוצה לקבל,
אבל אני הרי יכול לקבל אותם גם בצורות אחרות
שאינן יצירה והעברה של קורס חדש.
אז מתוך כל הדברים הללו –
מה באמת אני רוצה לקבל מקורס חדש ???

*****
התשובה שקיבלתי הזכירה לי את סדנת הדיאלוג
שהעברתי בשבוע שעבר לקבוצה בינלאומית של מנהלות ומנהלים.

לאחר תרגיל בנושא צרכים,
ראיתי שמשהו עובר על אחת המנהלות האמריקאיות שבחדר.
היא הפכה להיות שקטה יותר, עיניה התרחבו והיא נראתה מהורהרת.
כשפניתי אליה ושאלתי לשלומה היא ענתה בהתרגשות:
"אני שמה לב שאני לא ממש מבינה מה אני צריכה בסיטואציות שונות
ושממש קשה לי לזהות את זה"

יכול להיות שהיתה נימה מסוימת של עצב בקולה.
הקשבתי לה ולקחתי נשימה עמוקה…
פעמים רבות כך נראה המפגש הראשון של אנשים עם תקשורת מקרבת – 
התרגשות מהגילוי ומהכלים המעשיים המאפשרים מודעות והתנהלות אחרת
לצד כאב ועצב על הרבה שנים "מבוזבזות" שבהן זה לא קרה.

בסוף ההדרכה ביקשתי מאנשים שישתפו במה היה משמעותי עבורם בסדנה
ומה הם לוקחים ממנה.
כשהגיע תורה של אותה מנהלת היא אמרה:

"הדבר שהכי תפש אותי בחצי הראשון של ההדרכה
היה כל נושא הצרכים, עד כמה אני לא מודעת למה אני צריכה
ומה ההשלכות של זה לגבי התקשורת והפעולות שלי.
כרגע, אני יותר נרגשת מהתפישה
שהצרכים שלי לגיטימיים ושהם אינם שווים פחות משל אחרים.
שזה בסדר לשים אותם על שולחן ולנסות למלא אותם.
ולא רק שזה בסדר, שזה אפילו אפשרי.
זהו רעיון מהפכני עבורי שממש מטלטל אותי"

*****
בעיניי, יש חיבור ישיר בין התשובה שקיבלתי מהמדריך שלי בנוגע לקורס
לבין שתי התגובות של אותה מנהלת אמריקאית:
1. מה בדיוק אני צריך ומקווה לקבל ?
2. הלגיטימיות של לתת מקום גם לצרכים שלי.

מה דעתכם? איפה המילים הללו פוגשות אתכם?

שבת שלום וחיים מלאים,
רוני

נ.ב.
סדנת דיאלוג הינה סדנה עוצמתית וחווייתית בת כ-4 שעות
שבה נחשפים המשתתפים לנושא השיפוטיות, הרגשות והצרכים
ובמהלכה הם מתרגלים הקשבה אמפטית עמוקה לעצמם ולאחרים.
הסדנה מומלצת מאוד לצוותים אורגניים של מנהלים ו/או עובדים בחברות ובארגונים
אשר עובדים ביחד ביום יום (בסביבה פיסית או וירטואלית).
מוזמנים ליצור קשר בכדי לקבל פרטים נוספים.

* לקבלת קורס תקשורת מקרבת חינמי ניתן להכניס את פרטיכם בצד שמאל למעלה. פרטיות מובטחת.

** להצטרפות בפייסבוק לחצו כאן

תגובות

תגובות