עליזה גולדשטיין מסיימת את ספרה "עכשיו, באמצע החיים – על חופש, אהבה ואובדן" בפסקה הבאה:
"בניגוד לגוף, שבו התהליך של צמיחה, הבשלה וקמילה הוא מוגדר בהתפתחותו וחד־כיווני,
יש נחמה גדולה בידיעה שהנפש ממשיכה להתפתח לאורך כל חיינו.
זהו תהליך דינמי ומשתנה, הכולל תקופות ושלבים של התרחבות, ולעתים של הצטמצמות.
הנפש עולה ופורחת ושוב קמלה ונובלת, מגיעה לשיאים חדשים ולתהומות חדשים.
בניגוד לגוף, המושפע ממגבלות הזמן והגיל, לנפש, עקרונית, אין גבולות.
בכל גיל יכול אדם להיפתח לעולמות נוספים, שיש בהם יותר עומק ומגע ואינטימיות ומשמעות,
בכל גיל הוא יכול להיסגר בפני התהליכים האלה, והחשוב מכל –
בכל גיל יכול אדם לבחור בכל אלה מחדש."
אני ממש אוהב את הפסקה המסכמת הזאת:
שזורים בה היבטים של קבלה (תהליכים טבעיים שאין לנו שליטה עליהם),
של תקווה (פוטנציאל ההתפתחות האינסופית של הנפש),
ושל יכולת הבחירה שלנו בכל גיל ובכל מצב.
**
לפני כעשרה חודשים, בפעם הקודמת שנפסקה המלחמה עם איראן,
כתבתי את "מעברים חדים" בדגש על הפער שבין ההנחיות החיצוניות והמצב הפנימי שלנו.
התייחסתי לקושי שבמעבר ממצב הישרדותי שבו סכנת חיים היא עניין שבשגרה,
למצב "רגיל" שבו חיינו אינם תחת סכנת חיים מוחשית ומיידית.
מלחמת איראן הקודמת נמשכה שנים עשר ימים, והנוכחית קרוב לארבעים.
ארבעים ימים הם זמן לא מבוטל לפיתוח הרגלים ולהטמעת שגרות חדשות.
לגוף ולנפש שלנו לוקח זמן לעבור ממצב אחד למצב אחר,
אבל אפשר לעזור להם לרדת מהמצב ההישרדותי ולהסתגל בהדרגה למצב החדש.
בחיבור למילים של עליזה גולדשטיין, גם כאן יש לנו בחירה.
ביום שלמחרת החתימה על הסכם הפסקת האש,
דחפתי את עצמי לעשות ארבעה דברים סמליים שלא עשיתי בשבועות האחרונים:
א. לאוורור הממ"ד פתחתי לרווחה את שני חלונות ההזזה, ולא רק אחד מהם.
ב. יצאתי להליכה ממושכת בשדות מרוחקים שאינם בקרבת מרחב מוגן.
ג. עשיתי מקלחת מפנקת בת מספר דקות תוך שאני משאיר את הסלולרי שלי בסלון.
ד. יצאתי לריצה בת כחצי שעה והשארתי את הטלפון בבית.
לכאורה אלו דברים קטנים ופשוטים, אבל עבורי יש להן חשיבות כפולה:
ראשית, הן מסמנות לי בצורה ברורה שהמצב הקודם הסתיים ושאני במצב אחר.
שנית, הן עוזרות לי להשיל מעלי שגרות והרגלים הישרדותיים שאני לא רוצה שיתקבעו בחיי.
**
השבוע קיבלתי וואטסאפ מרגש מעידו שסיים לקרוא את ספרי "חיים מלאים".
הנה חלק ממה שהוא כתב לי (אני משתף באישורו):
"ככל שנכנסתי לקריאה הוא שאב אותי יותר ויותר, בעיקר החלק השני שנגע בהרבה סיטואציות חיים שלא ידעתי איך להתמודד איתן ואיך נכון לנהוג בהן."
"הקריאה בספר נתנה לי כיוון כמו לדוגמה: מה אומרים בהלוויה,
איך אמפטיה והקשבה לבן אדם שווה יותר מכל מה שנעשה,
איך להישאר ברגע ובקושי גורם לנו להיות חזקים יותר מלחפש תרופות פלא."
"נתת לי מספר כלים שמאפשרים לי לבחון את הדברים בצורה מלאה יותר (כמו שם הספר) מאיך שהסתכלתי עליהם עד היום."
"הספר גורם לחשיבה ורפלקציה על החיים וזה מה שלטעמי ספר טוב צריך לעשות."
תודה רבה עידו !
בכל פעם שמישהו חולק איתי את חווית הקריאה שלו,
ומשתף אותי איך הספר נגע בו או השפיע עליו,
זה מהווה עבורי הצצה מדהימה למה שעובר על הקורא,
ומשמעותי לי מאוד לקרוא את זה.
משוב כזה הוא מתנה ממש גדולה ומרגשת שסופר יכול לקבל מקוראים.
אם עידו עשה לכם חשק, אפשר להזמין את "חיים מלאים" במחיר מוזל בקישור הבא.
לא לשכוח להכניס קוד קופון "חייםמלאים" (בלי רווח) שיתן לכם הנחה נוספת.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר