“האמת היא שמעט התאכזבתי ובעלי התאכזב יותר.
זה היה מאד בסיסי ודומה לחומרים שקראתי או שמעתי באינטרנט.
מבחינת העמקה וערך מוסף שאמור להיות במפגש הישיר – זה לא עבד עבורנו.
מבחינת רמת הדיון – הרגיש יותר כמו מבוא, ומבחינת מה ש"נכנס" בשלוש שעות הללו זה הרגיש מעט מדי.
יצא לנו להשתתף פעם פעמיים בהקשרים שונים בהרצאות או מעין סדנאות קצרות והתחושה לאחר מכן היתה שונה.
אולי זה קשור גם בחוסר האחידות בין האנשים מבחינת ההיכרות של נושאים כאלה ורמת הציפיות שלהם.
בנוסף לא כ"כ התחברנו לסגנון ההפעלה.
בשורה התחתונה לא הרגשתי שיצאתי עם הפנמה ברמה אחרת של השיטה.
המחיר גם הוא היה יחסית גבוה, ולא הרגשנו שהיתה תמורה.
אני מצטערת אם זה מאכזב אותך.
המשך שבוע טוב,
ל."
*****
את המייל הזה קיבלתי לאחר אחת הסדנאות שהעברתי בשבועות האחרונים.
מסוג המיילים שכמנחה אתה מקווה לא לקבל.
וכשזה מגיע, זה אף פעם לא כיף או מהנה.
אלו מחשבות עוברות כשקוראים או שומעים מסר שכזה?
איך מרגישים?
איך מגיבים?
דרך המקרה האמיתי הזה אני רוצה להציע לך ארבע דרכים להגיב למסר קשה.
מסר קשה הוא כל מסר שלא נעים לקבל או לשמוע.
לדוגמא:
כשהילד שלך אומר "לא רוצה ! לא בא לי !".
כשבן זוגך אומר "אחזור אחרי 20:00 ולא אגיע לקבלת ההורים".
כשהמנהלת שלך אומרת "החלטתי לא לתת לך דרגה" .
כשלקוח מרכזי שלך אומר "החלטנו לא לחדש את החוזה"
כשעובד שאת מעריכה אומר לך "אני רוצה לעזוב את החברה"
כשהמחנכת מבקשת "לראות אתכם בנושא חשוב בקשר לבתכם".
לכל אחת מהדוגמאות הללו,
כמו גם למייל שקיבלתי לאחר הסדנה אפשר לקרוא "מסר קשה" או "מסר לא נעים".
לכל אחד מהמצבים הללו אפשר להגיב ב 4 דרכים שונות:
א. ביקורת, שיפוט והאשמה למעביר המסר.
ב. ביקורת עצמית, שיפוטיות פנימה, רגשות אשם וייסורי מצפון.
ג. אמפטיה לעצמנו – ניסיון להבין איך אנו מרגישים ומה אנו צריכים.
ד. אמפטיה למעביר המסר – ניסיון להבין איך הוא מרגיש ומה הוא צריך.
ככה יכולות ארבע הדרכים להישמע כשמקבלים מייל דומה לזה שקיבלתי:
א. חצופה. שתגיד תודה. אם היא היתה מגיעה בזמן, נשארת עד הסוף ומשתתפת בצורה פעילה במקום להתעסק בנייד, אולי החוויה שלה היתה אחרת (שיפוטיות כלפי האדם שמולי)
ב. מה חשבתי לעצמי? עוד פעם פישלתי. באיזה זכות אני לוקח מאנשים סכום כזה עבור סדנה בינונית שכזו. אני מנחה בינוני. (ביקורת פנימית ורגשות אשם)
ג. אני מאוכזב, מתוסכל, עייף, מבולבל. חשוב לי לתת ערך גבוה והוגן. מבאס אותי שאנשים השקיעו ערב ויצאו בתחושה כזו. לא בטוח מה לעשות אחרת (אמפטיה לעצמנו)
ד. אני שומע שהיא מאוכזבת, שהסדנה לא ענתה על ציפיותיה ושהיא לא קיבלה את הערך שהיא קיוותה לקבל (אמפטיה לאחר)
ארבע דרכים שונות לקבל מסר לא נעים.
שתי דרכים המבוססות על שיפוטיות ביקורת והאשמה (החוצה ופנימה)
שתי דרכים המבוססות על אמפטיה וניסיון להבין (פנימה והחוצה)
שתי הדרכים המבוססות על שיפוטיות וביקורת מובילות לכעס, ניכור, ריחוק, האשמה ורגשות אשם.
מעצמנו ומאחרים.
בין אם הן באות לידי ביטוי רק במחשבות או גם בדיבור / כתיבה.
וכשיש אנרגיה כזו כנראה שלא תתבצע למידה משמעותית.
שלא ייווצר שיתוף פעולה. בטח שלא מרצון או מכל הלב.
שתי הדרכים האמפטיות מובילות לחיבור. להבנה, לקירבה.
חיבור לעצמנו ולמה שחשוב לנו. חיבור לאחרים ולמה שחשוב להם.
אנו יכולים להצטער על משהו שעשינו או אמרנו בלי להלקות את עצמנו.
ביקורת מובילה להתנגדות ולהאשמה.
אמפטיה מובילה להבנה וללקיחת אחריות.
את ארבע הדרכים הללו אפשר "להפעיל" בכל מצב שהוא.
לא תמיד זה קל או פשוט.
בד"כ אנו מורגלים יותר באחת או שתיים מהן.
חשוב להיות מודע לכך שארבע הדרכים קיימות.
חשוב להכיר את התגובות המורגלות שלנו.
את האוטומט שיקפוץ במצבים רבים.
ואז, לבדוק, אם בא לנו לפתח מיומנות בדרכי תגובה נוספות.
*****
חזרה למקרה "האמיתי" שלי:
כשקיבלתי את המייל ממש לא אהבתי לקרוא אותו.
התגובות הראשונות שקפצו בתוכי היו הרבה ביקורת החוצה והמון ביקורת פנימה.
אבל אז לקחתי נשימה.. והתחלתי לבדוק…
איך אני מרגיש ומה חשוב לי כשאני קורה את המייל שקיבלתי?
נתתי לזה קצת זמן ודי מהר הרגשתי הקלה, רוגע, חיבור, מיקוד.
בשלב הזה התחלתי לחשוב על מי ששלחה לי את המייל.
איך היא מרגישה? מה חשוב לה? אלו צרכים חשובים שלה לא התמלאו?
אחרי שהתבשלתי עם זה קצת בתוכי שלחתי את המייל הקצר הבא:
"הי ל,
תודה רבה על התשובה הכנה והפתוחה.
המייל שלך מייצר לי בהירות חשובה – יצאתי בתחושת אי-נוחות לגבייך ולגבי בעלך כי הערכתי שלא הייתם שבעי רצון מהסדנה.
חשוב לי שאנשים יצאו שבעי רצון, יחוו ערך גבוה המשקף את מה שהם שילמו עבורו ויקבלו מענה לצורך שלשמו הגיעו.
אני שומע את האכזבה שלכם ורוצים להציע לכם את אחת מהאפשרויות הבאות כפיצוי מכל הלב:
1) אפשרות א
2) אפשרות ב
3) אפשרות ג
אנא עדכנו באיזו מהאפשרויות אתם מעוניינים,
מכל הלב"
התגובה שלי מתייחסת לרגשות ולצרכים של שולחת המייל.
היא נוגעת גם ברגשות ובצרכים שלי.
ומהמקום הזה, בניסיון לתת מענה לצרכים החשובים שלה ושלי,
לקחתי אחריות ובחרתי להציע כמה אפשרויות.
לא כי הייתי חייב. לא כי זה היה בחוזה.
פשוט כי רציתי.
כי אני מאמין שבצורה הזו צרכים חשובים שלה ושלי יתמלאו.
=========
"ארבע דרכים להגיב למסר קשה" הוא רק אחד התרגילים שאציג ואדגים בסדנת קלפי הרגשות והצרכים הקרובה.
בנוסף אליו יהיו עוד תרגילים רבים מבוססי עבודת רגשות וצרכים.
עם עצמנו, ב 1:1 עם מישהו אחר ועם קבוצה.
במהלך הסדנה יינתן זמן רב לתרגול של טכניקות וכלים מעשיים.
הסדנה מתאימה לאנשים שמחפשים לפתח יכולות, לרכוש כלים ולהעמיק ידע בנושא רגשות וצרכים לתחומים שונים:
הורות, זוגיות, התפתחות אישית, אימון, טיפול, חינוך, עבודה וקריירה.
מקס, מאמן שהשתתף באחת הסדנאות הקודמות כתב:
"כבר אתמול דיברתי עם בתי (בת 4) במונחים של רגש וצורך.
עושה רושם מידי שארבעה העקרונות מהווים כלי אפקטיבי לתקשורת טובה יותר עם הילדים.
התמדה הוא שם המשחק. תודה על הסדנה!"
להרשמה לסדנת קלפי הרגשות והצרכים
מאמנת נוספת שהשתתפה גם היא בסדנה קודמת כתבה:
"רוני יקר,
המון תודה לך על הסדנא המדהימה ומרתקת!!!
חזרתי באותו יום הביתה ולא יכולתי לישון (וגם לא לאכול) מרוב התרגשות והתלהבות אז ישבתי לסכם לעצמי את הסדנא:
רגשות, רעיונות, כלים חדשים שנרכשו ואפשרויות ליישום שלהם בחיים.
קיבלתי המון השראה, למדתי כלים חדשים, מבט חדש על העבודה עם המתאמנים ועל יחסים עם אנשים ביום יום.
מאוד אהבתי את האווירה בסדנא – הרגשתי חיבור וחלק!
הבהרתי לעצמי כמה נקודות ביחסים שלי עם אמי, ניסיתי להבין איך היא מרגישה ומהם הצרכים שלה.
אני הולכת להפגש אתה היום והמפגש הזה יהיה אחר ממה שחשבתי בזכות הסדנא שלך.
אני מתכוונת להתרכז בהקשבה אמפטית ובירור הרגשות וצרכים שלה ולא בביקורת ושיפוטית כלפיה.
יכול להיות שזה לא יהיה פשוט כי גם אני נושאת מטען רגשי עצום אבל מאוד אשתדל ואשתף אותך בהמשך על התוצאות."
*****
נותרו מספר מקומות אחרונים לסדנת הקלפים הקרובה ב 26/1.
בני זוג שיגיעו ביחד יזכו להנחה מיוחדת והעלות עבורם תהיה 200 ₪ במקום 300 ₪.
אני עושה זאת כדי לעודד השתתפות שתגדיל את סיכוי השפעה על משפחה שלמה
וגם כי אני מבין שזה לא טריויאלי להשאיר את הילדים בבית ורוצה לסייע בהוצאות הבייביסיטר 🙂
במהלך הסדנה תינתן אפשרות לרכוש ערכות קלפי רגשות וצרכים בהנחה מיוחדת (150 ₪ במקום 180 + משלוח).
אני מקווה שהמאמר הזה היה בעל ערך עבורכם,
אשמח לקבל תגובות אם בא לכם לכתוב, חיים מלאים,
רוני ויינברגר