כשאני מנתח לאחור עבודות שונות שעשיתי בחודשים האחרונים, אני מבחין בכאלו שהצליחו יותר ובכאלו שהצליחו פחות. בכאלו שמילאו, ריגשו, פתחו והעצימו אותי, ובכאלו שרוקנו, תסכלו והתישו אותי. בניתוח פשטני אני מזהה לפחות שלושה גורמים מרכזיים התורמים להצלחה או לאי- ההצלחה של עבודה והמשפיעים על התחושות ועל רמת האנרגיה המורגשת :
להישבר: להתייאש. לאבד אמון. להרים ידיים. לברוח. לוותר: להחליט שזה לא שווה את זה. להפנות אנרגיה למקום אחר. לשחרר. להתפשר. לקבל: להיות נוכח. עם כל מה שקורה. להחזיק את כל מה שזה מביא איתו. לא לברוח לוויתור. לא לברוח למלחמה. להאמין. להיות בעשייה. לבטוח בעצמך וביקום. מה שצריך לקרות קורה.
רגע לפני שנכנסת השבת: איך היה השבוע הזה עבורכם? האם הייתם מגדירים אותו כשבוע טוב או רע? האם בחוויה שלכם זה היה שבוע מצוין, בינוני או גרוע? לפי אלו כללים אתם מגדירים את השבוע שלכם ??? לפני שאתם עונים אולי תרצו לקרוא את הקטע הבא שהעתקתי מספרו המצוין של אנטוני
לפני שמתחילים לרוץ חשוב ללמוד ללכת. לפני שלומדים חילוק חשוב ללמוד חיבור. לפני שמנהלים אחרים חשוב ללמוד לנהל את עצמנו. למעשה, לא באמת ניתן לרוץ אם לא למדנו ללכת. לא באמת ניתן לבצע פעולות מתקדמות במתמטיקה אם לא למדנו את הבסיס. לא באמת ניתן לנהל אחרים אם איננו מנהלים את
השבוע התחלתי לעבוד על שני דברים משמעותיים: האחד – איסוף וארגון הפוסטים שאני כותב לאורך השנים לספר או לספרים. השני – יצירת ופיתוח סדנת יום חדשה של תקשורת מקרבת למנהלים. שלוש החלטות שרירותיות: 1. "התחלתי. " 2. "לעבוד. " 3. "דברים משמעותיים." ** החלטה שרירותית ראשונה: "התחלה". מתי דבר מתחיל,
נניח שאדם ממוצע ישן כ 6-8 שעות בלילה. זמן הערות היומי שלו אם כך הוא כ 16-18 שעות. לצורך הנוחות נעגל זאת ל- 1000 דקות (שהם בעצם 16.6 שעות). ניתן לחלק את 1000 הדקות הללו, למאה מקטעים בני עשר דקות האחד (100X10 = 1000). לאור החישוב, במהלך יום ממוצע, כל
כוח עם אנשים **ציטוטים מהספר "לגדל ילדים בחמלה" / ד"ר מרשאל רוזנברג** "אנשים רבים מאמינים, שיותר הומני להשתמש בפרסים מאשר בעונשים. אבל את שניהם אני רואה ככוח על אחרים, ואילו תקשורת מקרבת מבוססת על כוח עם אנשים. בכוח עם אנשים אנחנו מנסים להשפיע לא באמצעות גרימת סבל לאנשים אם הם
חיל (Jeel) הינה עיירה בלגית יוצאת דופן. העיירה קוראת תיגר על הפסיכיאטריה המקובלת ומהווה חידה הנלמדת ונחקרת לאורך שנים. לאורך עשרות רבות של שנים נוהגים תושבי חיל נוהגים לארח בביתם "דיירים" (boarders) – אנשים בעלי מחלות נפשיות. בשנות השלושים המאוחרות של המאה הקודמת , לדוגמא, חיו בעיירה כארבעת אלפים "דיירים",
את ההשראה לפוסט הנוכחי קיבלתי בחנות "שידות ועוד… מחסן היבואן" ברחוב ויצמן 42 בכפר סבא שאליה הגעתי תוך כדי שיטוט אקראי. משהו בתצוגה שבחוץ משך את תשומת ליבי. המוכר שקלט את זה הזמין אותי להיכנס לתוך החנות בהבטחה שיש עוד הרבה בפנים. נכנסתי…הסתובבתי…לקחתי את הזמן… ואז הגעתי לפינה שהיו בה
צפרדעים המוכנסות לסיר של מים רותחים קופצות החוצה. צפרדעים המוכנסות לסיר של מים פושרים המחוממים בהדרגה עד רתיחה, מתבשלות להן לאיטן. למותן. מערכת יחסים. באלימות פיזית ומילולית, קל יחסית להבחין. "טמפרטורת רתיחה" של מכות, קללות, איומים והפחדות. חצייה של קו אדום מהסוג הזה תביא פעמים רבות להפסקת מערכת היחסים. משבר
תגובות אחרונות