שלום, רגע לפני שהשבת נכנסת, רגע לפני שעוד שבוע מלא וממלא מסתיים, התחשק לי לשתף אתכם בסיפור המקסים הבא. אני חושב שפגשתי בו לראשונה בספר "ימי שלישי עם מורי" מאת מיץ' אלבוים. ***** הגל והאוקיינוס גל קטן, עולה ויורד באוקיינוס, נהנה מכל רגע. הוא נהנה מהרוח ומהאוויר הרענן – עד
"היום הצלחתי. נוגה כעסה כי לא הסכמתי לה עוד גלידה במרכול, והיתה בתחושה של חוסר-צדק בגלל שלנבו כן קנינו עוד גלידה (כי מישהי אכלה לו חלק ממנה). היא כעסה, בכתה, הרביצה לי, והכל יחד עם מילים לא שגרתיות לכיווני. ואיכשהו הייתי בנוכחות טובה (אולי בגלל שישנתי מעט בלילה ואני מסגל
שלום, את המסר הזה אני שולח מהרי הדולומיטים באיטליה בעיצומו של טיול משפחתי המתקרב לסיומו. בהשראת מפגש עם תרבויות שונות וחבילות משודרגות המבטיחות תקשורת וואטס-אפ ו-Waze, בחרתי להעתיק את הקטע הבא מהספר "חוכמה משולחן המטבח" שנכתב ע"י ד"ר רחל נעמי רמן: "אנחנו אומה של תקשורת, אבל תקשורת אינה תמיד קשר.
הוא נולד בצ'סטרפילד, גדל עם אמו וללא אב. כשהיה בתיכון "מצא" אותו רנדי קייב, מאמן קבוצת הכדורסל של ביה"ס, שלקח אותו תחת חסותו. בין השניים נוצר קשר מיוחד מאוד כשרנדי בנוסף לתפקידו כמאמן היווה עבורו את דמות האב שהיתה כ"כ חסרה לו. לאחר התיכון הוא התקבל לאחד הקולג'ים הטובים בארה"ב שפתח
ראיתי את העייפות והכאב בעיניים שלה מייד כשנפגשנו. כמה ימים לפני זה כששוחחנו בטלפון היא נשמעה אינטליגנטית, בעלת מודעות עצמית, רהוטה. מישהי שרוצה לקחת אחריות ולעשות שינוי במימדי חייה השונים אבל לא בטוחה איך. מחפשת את הדרך שלא מצאה עדיין. היא לא שיתפה יותר מדי ואמרה שתפרט כשניפגש. הבהרתי לה
ידעתי שזה יהיה דיון טעון ומורכב. הנושא רגיש, ההחלטות משמעותיות. מהתוצאות נגזרות משמעויות המשפיעות על עתיד האנשים בחברה, על הקידום שלהם ועל התגמול שיקבלו. לקבוצת המנהלים והמנהלות שמשתתפים בדיון הזה יש דעות שונות, פרשנויות מנוגדות והיסטוריה של עבודה משותפת בסביבה אינטנסיבית ולחוצה. דיון שיודעים איך הוא מתחיל אך קשה מאוד
איך מתאמים טיול בחו"ל בעזרת תקשורת מקרבת ומה קורה כשעולים קונפליקטים וחילוקי דעות בין הצדדים השונים? להלן תחלופת מיילים אותנטית עם איבון, בעלת צימר בחו"ל בניסיון לתאם לינה בת תשעה לילות בצימר שלה. בתכתובת זו (שנמשכה מספר ימים) באים לידי ביטוי עקרונות התקשורת המקרבת. רקע קצר: במהלך שיחת טלפון איתה
לפני כמה שבועות שלחתי מייל לרשימת התפוצה שלי עם הזמנה לסדנה. המלצתי למעוניינים להירשם מהר מכיון שנותר מספר מקומות מצומצם שבד"כ מתמלא במהירות. יומיים לאחר המייל קיבלתי תגובה מאחד הקוראים (אכנה אותו א.). יש בינינו הכרות בת מספר שנים כולל השתתפות של א. בסדנה שלי בעבר. אני משתף אתכם בתחלופת
לפני כמה שבועות פנתה אלי מנהלת מנוסה וביקשה עזרה. "יש לי אתגר גדול עם אחד העובדים המובילים שלי. ניסיתי הרבה דברים ושום דבר לא מקדם את המצב. אני מאבדת סבלנות ובקצב הזה מהר מאוד הוא יעזוב או שאני אעזיב אותו. מצד אחד אין לי אנרגיות להתעסק בזה ואני חושבת שהוא
החופש הגדול לפני יותר מ-30 שנה… פחות ערוצים בטלוויזיה, בלי מחשב, הרבה יותר זמן משחק בשכונה עם חברים. ו… אלבום קלפי אינדיאנים. אני, כל השכונה, ואולי גם העיר וחצי מדינה באטרף על אלבום קלפי האינדיאנים. אהבתי את התמונות ואת הסיפורים. את ההפתעה של מה יצא בחבילה הבאה. את התחרות מול
תגובות אחרונות