"לפחות שני סוגים של אומץ נדרשים בהזדקנות ובמחלה. הסוג הראשון הוא להתייצב בפני עצם היותך בן תמותה – האומץ לגלות את האמת ולדעת ממה לפחד ולמה לקוות. האומץ הזה קשה לכשעצמו. אבל קשה עוד יותר הוא הסוג השני של אומץ – האומץ לפעול על פי האמת שאנו מגלים. הבעיה היא שהמהלך החכם הוא
קייטי, החתולה שאימצנו לפני כשנה וחצי חזרה הביתה בערב שני האחרון מדממת וצולעת, אחר שוטטות בת מספר שעות בשכונה. מעבר לאוזן החתוכה ולפצעים ברגל ובזנב, היא חזרה עם שביל מתפתל, חשוף ונטול שיער על גבה. היה משהו מטלטל במראה הזה. המחשבה הראשונית היתה שמישהו התעלל בה. כולנו היינו נסערים. קייטי
להיות כאן ועכשיו בסשן הסיום של הקורס, רונה ואני ביקשנו מהמשתתפים לעמוד ליד הדבר האחד (מתוך כ- 16) שהם היו רוצים לפתח אצלם. להכניס יותר לחייהם. כשליש מהמשתתפים בחרו באותו נושא מסוים. כל שאר המשתתפים התפזרו בין שאר 15 הנושאים. מעניין. עבור אף אחד מהמשתתפים הנושא המסוים הזה אינו חדש.
"מה שביננו לבין הפלסטינים כבר יותר ממאה שנה זה פצע מדמם, ולא רק פצע מדמם, זה גם פצע מורעל, מלא מוגלה. זה כבר מורסה. לא מרפאים פצע במקל. אין דבר כזה. אי אפשר להרביץ לפצע עוד ועוד מכה, ללמד אותו לקח שיפסיק להיות פצע ויפסיק לדמם. אני לא נגד מקל.
סב מספר לנכדתו סיפור: "זהו סיפור עתיק מאוד, מתקופת הנביא ישעיהו: לפי הסיפור אלוהים אמר שהוא ירשה לעולם להתקיים כל עוד יהיו בו שלושים ושישה צדיקים, אנשים המסוגלים להיענות לסבל שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. אותם שלושים ושישה איש קרויים "ל"ו הצדיקים". אם בזמן כלשהו יהיו בעולם פחות משלושים
הגל והאוקיינוס גל קטן, עולה ויורד באוקיינוס, נהנה מכל רגע. הוא נהנה מהרוח ומהאוויר הרענן – עד שהוא מבחין בגלים לפניו, המתנפצים אל החוף. "אלוהים," אומר הגל."תראו מה עומד לקרות לי !" ואז מגיע גל נוסף. הוא רואה את הגל הראשון ושואל אותו: "למה אתה כל כך עצוב?" "אתה לא
"מילים, בין שהן מבוטאות בקול ובין שהן נשארות מחשבות דוממות, יכולות כמעט להפנט אתכם בקסמן. אתם אובדים בתוכן בקלות, ומהופנטים מתוך אמונה שכאשר אתם מצמידים מילה לדבר-מה, אתם יודעים מהו. אך אין זה כך. אתם רק הסוויתם את המסתורין בתווית. הכול – ציפור, עץ, אפילו אבן פשוטה ובוודאי האדם –
היום ב 12:45, דקות לפני סיום הסדנה, בזמן שהמשתתפים קינחו בתרגיל הכרת-תודה מסכם בזוגות, בדקתי עם רועי המנחה-השותף שלי מה שלומו. ** בדיקת "מה שלומך…?" מתעניינת וסקרנית היא מתנה יקרה ומיוחדת. עפ"י מרטין בובר, המתנה הכי יקרה שאנו יכולים להעניק למישהו, היא הנוכחות שלנו. שני תנאים חשובים צריכים להתקיים בכדי לשאול "מה שלומך…?" מהלב:
מרקוס אורליוס (121 – 180 לספירה) היה קיסר רומא ונחשב לאחד הפילוסופים הסטואים החשובים ביותר. את הציטוטים הבאים ליקטתי מספרו "מחשבות לעצמי" שתורגם מיוונית ע"י אברהם ארואטי (הוצאת נהר ספרים). ** "הנה כי כן אפשר שתצא מן החיים הללו בכל רגע, זכור זאת בכל מעשיך, דבריך ומחשבותיך." ** "מה משמעות המוות? אם נבחן
"ארבע ההתנהגויות שהופכות אנשים רגילים למנהלים מצוינים" עם כותרת כזו, כנראה שאחוזי הפתיחה של הפוסט הנוכחי יהיו גבוהים. בין אם אתם מאמינים שיש ארבע התנהגויות כאלו ובין אם לא, יש משהו מושך בכותרת הזו שגורם לאנשים להיכנס ולהציץ. "ארבע ההתנהגויות שהופכות אנשים רגילים למנהלים מצוינים" היא כותרת המשנה של ספר
תגובות אחרונות