יש תחושה שהרבה קורה עכשיו… משהו מרגיש מאוד דינמי בימים הללו. אני שם לב לתחושה משולבת של תנועה פנימית בתוכי לצד תנועה חיצונית במסגרות ובמערכות השונות שאני חלק מהן. הרבה חלקים זזים במקביל בימים הללו. נראה שמשהו מתהווה, משתנה, מתארגן מחדש. עוד לא ברור לאן זה הולך, מתי ואיך זה
את השבוע הזה יתאים לך לשכוח. לא מסוג השבועות שאיחלת לעצמך. כשנכנסת אליו לא תיארת לעצמך איך הוא יתפתח. איך הוא עדיין מתפתח. בהתמקדות למדתי, שאנחנו לא יכולים לנוע יותר מהר מהחלק הכי איטי שלנו. לפעמים החלק הכי איטי שלנו הוא ממש איטי. הרבה יותר איטי ממה שהיינו רוצים שהוא
"הערך המשמעותי בעבודה עם אדם אחר הוא להיות נוכח כיצור אנושי. אם היינו צריכים להיות חכמים או טובים או בוגרים או נבונים אז סביר להניח שהיינו בצרות. מה שחשוב הוא שנהיה בני אדם עם אנשים אחרים, שנזהה את האדם האחר כיצור אנושי שנמצא שם. גם אם זה חתול או ציפור,
סטיבן קובי (מחבר הספר הנפלא "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"), טען פעם בראיון שיש שני סוגי ספרים: כאלו שנכתבו עבור הקורא וכאלו שנכתבו עבור הכותב. "כשאני קורא ספר", הוא אמר "אני מיד יודע ומרגיש, האם הסופר כתב את זה עבור עצמו (לדוגמא: לעשות כסף, לבנות שם או מותג) או
תחילת ספטמבר 2013, יום חמישי 15:30. בעוד כשלוש שעות אני מתוכנן להנחות לראשונה סדנה מיוחדת וחדשה שפיתחתי. אני מרגיש הרבה לחץ, דופק מהיר ובוחר לקחת את הזמן, לבדוק מה קורה בתוכי, להקשיב לרגשות ולתחושות שעולות. את המסר הבא (מילה במילה) כתבתי לעצמי לפני אותה סדנה: ===== "אני שם לב למשהו
תגובות אחרונות