לפני מספר שנים שמתי לב שיש מספר רגשות מסוימים שאני מרגיש שוב ושוב בהמון מצבים ואירועים.בהשוואה לרגשות אחרים, הרגשות המסוימים הללו היו הרבה יותר נפוצים עבורי.הייתי מרגיש אותם עשרות פעמים ביום, בעוצמות משתנות.במבט לאחור, נראה לי שכמעט בכל שעה נתונה הם היו עולים.הרגשות הללו, שהיו עולים בי כל הזמן היו
את הפוסט הנוכחי אני בוחר להקדיש למילים של טיך נהאת האן,נזיר זן וייטנאמי, סופר ופעיל שלום שנפטר לפני מספר שנים. וכך הוא כותב על המקום שבו הקרב מתחיל: "כאשר מישהו אומר לך משהו לא נעים, ייתכן שתרצה להגיב מיד.זה המקום שבו הקרב מתחיל.הדרך המורגלת הזו של תגובתיות, יוצרת מסלול שחצוב היטב במוחך.כאשר
אתמול בלילה, מספר דקות לפני השעה 23:00, סיימתי מדיטציה בחגיגה גדולה. הסשן הזה סגר עבורי מחויבות שלקחתי לפני כשנה, לתרגול יומי של מדיטציה במשך 365 ימים. תחושת החגיגה נובעת בעיקר מהסיפוק שעמדתי במילה שלי, במקרה הזה מילה שנתתי לעצמי, ושעשיתי זאת למרות שהיו לא מעט ימים שבהם לא התחשק לי לתרגל,
ג'ים רוהן מגדיר כישלון כ"מספר טעויות שיפוט שאנו חוזרים עליהם שוב ושוב". באופן דומה הוא מגדיר הצלחה כ"מספר תרגולים פשוטים שאנו חוזרים עליהם מדי יום." אני אוהב את ההגדרה הזו כיון שהיא מחוברת ליום-יום ומדגישה את החשיבות של מה שאנחנו עושים ברגע זה. במהלך השבועות האחרונים פיתחתי לעצמי הרגל חדש
"הנחת היסוד העוצמתית ביותר שאנו רוצים להפעיל בתוככם, שאנו מבטיחים לכם כי היא תשרת אתכם במשך כל ימי חייכם, היא: 'אמונה היא רק מחשבה שאני ממשיכה לחשוב. אמונה היא רק מחשבה שאני ממשיכה לחשוב. אמונה היא רק הרגל החשיבה שלי. זו רק המחשבה שאני מתרגלת שוב ושוב. אמונה היא רק
ביום ראשון השבוע, ערב ראש השנה, פרסמתי את הפוסט היומי האחרון לשנת תשע"ח, פוסט שסגר רצף של שלוש שנות כתיבה יומית. התייחסתי בו למוטיבציה שהניעה אותי, לתהליך שעברתי ולהתלבטות שיש לי לגבי המשך הכתיבה היומית. התגובות וההתייחסויות השונות שקיבלתי ריגשו אותי וחיממו את ליבי. ביום שאחרי, למרות שלא הגעתי להחלטה האם להמשיך או
כוח עם אנשים **ציטוטים מהספר "לגדל ילדים בחמלה" / ד"ר מרשאל רוזנברג** "אנשים רבים מאמינים, שיותר הומני להשתמש בפרסים מאשר בעונשים. אבל את שניהם אני רואה ככוח על אחרים, ואילו תקשורת מקרבת מבוססת על כוח עם אנשים. בכוח עם אנשים אנחנו מנסים להשפיע לא באמצעות גרימת סבל לאנשים אם הם
א' תשרי – מחויבות (ראשונה) לתשע"ו ***** ב 5/6/2013 העלה סת' גודין פוסט יומי נוסף. זה היה הפוסט ה- 5000 שלו. מסר אחד בכל יום, יום אחר יום. תעשו חשבון לבד כמה שנים נדרשו בכדי להגיע ל 5000 פוסטים. (בחשבון שלי – 13 שנים ו 255 ימים. נכון לאותו תאריך.)
תגובות אחרונות