השבוע תוך כדי נסיעה לעבודה בחרתי (שלא כהרגלי) להקשיב לפלייליסט שירים בספוטיפיי. לאחר מספר שירים המוזיקה נקטעה ע"י פרסומת לפודקאסט בשם "הכירו את". הפודקאסט נשמע לי מסקרן ולאחר הנסיעה חיפשתי אותו ונרשמתי אליו. לאחר ההרשמה הקדשתי 3-4 דקות לריפרוף על הפרקים השונים ונמשכתי לאחד מהם – "בודהיזם ותורת הקוואנטים". בחרתי להוריד לעצמי
עסקת חבילה סדנת משתחררים. הם סוגרים שירות משמעותי ואינטנסיבי בן מספר שנים ויוצאים לאזרחות. חצי היום עם חגי ואתי פותח להם שבוע מלא בסדנאות והדרכות. יש סיבה שאנחנו ראשונים. אנחנו מדברים על הצלחה בחיים. על הגדרת ההצלחה בחיים שלהם. ההגדרה שעדיין אין להם, ושהם מתחילים להתבחבש איתה. לרוב השאלות אין
"זה כמו מי הנהר. הם זורמים בטבעיות במורד הערוץ; הם אף פעם לא זורמים הפוך, וזה טבעם. אם אדם היה הולך לעמוד על גדת הנהר, ובראותו את המים זורמים במהירות במסלולם ממקור נביעתם, היה רוצה בטיפשותו שהמים יזרמו בחזרה במעלה המדרון, הוא היה סובל. מה שהוא לא היה עושה, החשיבה
מפות שטח מלמדות אותנו על שטח. מפות תודעה מלמדות אותנו על תודעה. מפות הן לא השטח עצמו, לא התודעה עצמה. מפות מאפשרות לנו להתמצא יותר טוב בשטח שאנו משוטטים בו. להבין קצת יותר את המקום שאנו נמצאים בו. באחד הפוסטים הקודמים, הזכרתי את העיקרון ה-26 שהתייחס לארבעת "התחומים הקורנים" (כך
"ארבעת התחומים הקורנים הם טוב לב אוהב, חמלה, אושר ושלווה. כאשר ארבעת התחומים הקורנים מפותחים, איכויותיהם המשלימות עוזרות להם להתאזן ביניהם. האיזון הזה נחשב חיוני בפסיכולוגיה הבודהיסטית. לאור העובדה שאהבה, חמלה ואושר עלולים להוביל אותנו להיאחזות עיקשת, יש לאזן היטב את חומם בעזרת שלוות נפש. לאור העובדה ששלוות נפש עלולה להוביל
תגובות אחרונות