בשבועיים האחרונים זכיתי להשתתף בארבעה ערבים ובסדנת סוף-שבוע בהנחייתו של סטיבן ג'נקינסון. אני יוצא בתחושה שהרעיונות והאנרגיה עדיין מחלחלים ונספגים בתוכי,שלקחתי חלק במשהו עמוק וחשוב שאני לא לגמרי מבין עד הסוף.זו היתה חוויה ייחודית ועוצמתית עבורי, ויש בי הכרת תודה על הזכות הזאת. בשלב זה, אני רוצה לשתף אתכם בטעימונת
במוצ"ש הראשון שלאחר אירועי ה 7.10, עליתי לשיחת זום שאורגנה ע" עמותת "שותפים למסע".בשיחה התארח סטיבן ג'נקיסון, מורה מוערך למצבי משבר שמקדיש את חייו לליווי חולים סופניים ומשפחותיהם.באותו ערב, שמונה ימים לאחר שהאירועים התחילו, הכול היה עדיין טרי ופתוח.סיפורים התחילו להתפרסם, המצב היה רחוק מלהיות יציב, פחד גדול מהתפתחות מיידית של זירות
לאורך השנים, ועל אחת כמה וכמה במהלך השבועות האחרונים,אני משתדל להקשיב, לקרוא וללמוד מאנשים שמחזקים אותי ושהשפעתם עלי מיטיבה.בפוסט הנוכחי, אני בוחר להביא מספר ציטוטים שליקטתי משניים מהם: סטיבן ג'נקינסון וד"ר אדית אווה איגר. סטיבן ג'נקינסון מקדיש את חייו לליווי חולים סופניים ומשפחותיהם, מורה מוביל ומוערך לנוכחות במצבי משבר.ניתן לצפות בהרצאה מלאה שלו (כתוביות
תגובות אחרונות