"אני זוכר ערב שביליתי עם שניים מבניי לפני כמה שנים. זה היה בילוי של אב ובניו שקבענו מראש וכללנו בו התעמלות, משחקי האבקות, נקניקיות, משקאות קלים וסרט – בקיצור, הכול. באמצע הסרט נרדם שון, שהיה אז בן ארבע. אחיו הגדול ממנו, סטיבן, שהיה אז בן שש, נשאר ער ושנינו צפינו
תיאום ציפיות לשיחה. חמש שורות. שלוש דוגמאות. א. "אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות. הבקשה שלי היא רק שתקשיב ושתנסה להבין אותי. אני לא מצפה ממך לפתרונות כלשהם (הקשבה vs. פתרונות). וברור לי שאולי אתה רואה את הדברים בצורה אחרת ממני (הבנה vs. הסכמה). האם מתאים לך להקשיב
כשאני משחזר אחורה, אני שם לב ששלושה חלקים מרכזיים בהרצאה שהעברתי בשבוע שעבר נגעו בשותפות, פרגון וערך. שפ"ע אם תרצו. אלו לא ראשי תיבות שהוכנו מראש, אלא משהו שמתחדד ממש עכשיו, תוך כדי כתיבת השורות הללו. נושא ההרצאה היה "מערכות יחסים עם לקוחות" ברוח התקשורת המקרבת והיא הועברה לקהל של יזמים,
1. שיהיה קצר. 2. שיהיה מעניין. 3. בלי פדיחות. אלה ההוראות שקיבלתי מבתי, לאחר שהתבקשתי להגיד כמה מילים כנציג ההורים בטקס סיום בית הספר היסודי לפני כשנתיים. ל – 1 ("שיהיה קצר") – התחייבתי. זה בידיים שלי ובשליטתי. ל – 2 ("שיהיה מעניין") – הבטחתי שאשתדל. "מעניין" זה עניין של טעם,
(השבוע פוסט ארוך ושופע במיוחד…) "כאשר הסרטן נתקע בין הסלעים על חוף הים, אין לו את האינסטינקט והאנרגיה לצעוד בחזרה לתוך הים. הוא מחכה שהמים יגיעו אליו וייקחו אותו בחזרה אליהם. אם המים אינם מגיעים, הוא נשאר על הסלעים עד שהוא מתייבש ומת, אף על פי שמאמץ קטן ביותר יאפשר
הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה הוא רק סיפור. הוא לא באמת מה שקורה. הסיפור אינו "המציאות". התחושות והרגשות שאנו חווים כתוצאה מהסיפור שאנו מספרים לעצמנו הם אמיתיים. לגמרי. הם מה שקורה. גם אם הקשר בין הסיפור לבין המציאות רופף או לא קיים המילים והמעשים שלנו הם המציאות. גם
לפני כחודשיים נחשפתי למאמר בעיתון "הארץ" שתיאר דרכי התנהלות אלימות של מתווכים בשוק המזון הפוגעים בחקלאים. הדבר הזה עורר בי תסכול, חוסר אונים ורצון לשינוי בהרגלי הקנייה שלי. פתאום הבנתי שכשאני קונה סחורה זולה (או לא זולה) ברשתות המזון הגדולות, בחלק גדול מהמקרים אני תורם בצורה עקיפה לפגיעה בחקלאים ובמגדלים.
לשחרר בגד מהארון. לוותר על זוג נעליים. לפנות ספר מהספרייה. להוציא חפץ מהבית. לעזוב את קבוצת הוואטסאפ שסיימה את תפקידה. לא להישאר שם גם אם היא סטטית או שקטה. להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של המיילים שאתה לא קורא. להתנתק מקבוצת הפייסבוק ומהתראותיה התכופות. לסיים את הדוחות בזמן. לעשות את
העבודה שלי היא לראות אנשים. להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם. לפעמים אני מצליח יותר. לפעמים אני מצליח פחות. אני מחזיק כוונה ומנסה. אחד הכלים המרכזיים שמשמשים אותי הוא הקשבה. אבל לא רק. לפעמים משלמים לי כסף בכדי שאעשה את העבודה הזו. משלמים לי כדי לראות, להבין, להעריך, לכבד
(**בתחתית מסר זה ישנה הזמנה לסדנאות תקשורת מקרבת למנהלות ומובילים**) לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא לומר "לא" למישהו שצריך עזרה. בדרך כלל ניתן למצוא סיבה אחת או יותר העומדות בבסיס הקושי הזה: 1. ברמה עמוקה כלשהי אינכם מאמינים שהוא יכול להסתדר בעצמו או שהיא יכולה להחזיק מעמד. אתם לא סומכים עליהם
תגובות אחרונות