"גלגל התנופה: מטוב למצוין" מאת ג'ים קולינס הוא ספר הניהול הטוב, החשוב והמשפיע ביותר שקראתי בחיי. הספר הוא פרי מחקר מדעי של כ-5 שנים המנסה לפצח את קוד המצויינות בחברות יוצאות דופן בתחומים שונים. בין היתר מפצח המחקר את המאפיינים המשותפים של כל החברות המצויינות ומה מבדיל בינן לבין חברות שאינן כאלו.
בסדנת מבוא לתקשורת מקרבת שהעברתי השבוע בארגון עסקי כלשהו, העיר אחד המשתתפים: "זה לא עובד ככה. בתיאוריה זה אולי נשמע יפה, אבל זה לא עובד ככה בחיים. אנחנו לא יכולים להסתובב בעולם ולהיות עסוקים בצרכים וברגשות שלנו ושל אחרים. אפשר אולי לקחת את זה במקרים מסוימים למשפחה, אבל בטח שזה לא
13 שיעורים ראשונים בניסים (מתוך הספר "קורס בניסים") שיעור 1: כל מה שאני רואה בחדר הזה אין לו משמעות. שיעור 2: אני נתתי לכל מה שאני רואה בחדר הזה את כל המשמעות שיש לו עבורי. שיעור 3: אינני מבין שום דבר מכל מה שאני רואה בחדר הזה. שיעור 4: למחשבות
יש משהו מתעתע בראש השנה. נקודה בזמן המעבירה אותנו מהדבר הקודם (השנה שעברה) לדבר הבא (השנה הבאה). בשנייה אחת מתחלף התאריך ומתחילה שנה חדשה. הזמן הוא המצאה חדשה יחסית. החיים הם לא ממש כאלה. (גם אם התרגלנו לחשוב עליהם כך) בחיים, בין הסוף של מה שהיה להתחלה של מה שיהיה
יום הזכרון לשואה ולגבורה אחרי צפייה בתכניות בטלויזיה, האזנה לרדיו, הקשבה לסיפורים ולשירים. אחרי כמה שעות של הורדת הילוך, רפלקציה וכתיבה לעצמי. ברגעי זיכרון שכאלו מתחשק לי להיות עם עצמי. להתכנס פנימה ולחשוב, לקרוא, להיות. כמה מחשבות שמהדהדות עכשיו: גיל. מה זה מבוגר? מה זה צעיר? כמה מהר זה מתחלף?
תגובות אחרונות