קטע מתוך "המוות חשוב לחיים" מאת ד"ר אליזבת קובלר-רוס : " במיידאנק פגשתי נערה יהודייה צעירה שנשארה שם במקום לעזוב. לא יכולתי להבין למה. היא איבדה את הסבים שלה, את הוריה ואת כל אחיה ואחיותיה בתא הגז שבמחנה הריכוז. היא עצמה ניצלה מכיוון שתא הגז התמלא והם לא יכלו לדחוס
יום ראשון 13:05. בתוך יום הנהלה, חצי כבר מאחורינו. רגע לפני ארוחת הצהריים. נגענו בנושאים חשובים ועלו לא מעט דברים. עבודת צוות. ערכים. כבני אדם וכמנהלים בכירים. אנשים מנוסים, חלקם עובדים ביחד שנים רבות. עברו כבר דבר או שניים בחייהם. לכאורה, הסדנה זורמת מצוין עד כה. כל חברי ההנהלה (13
לפני כמה שנים קבעתי פגישה עם מנהל מקביל. לצורך הסיפור אקרא לו יאיר. לא הערכתי את הדרך שבה הוא ניהל את קבוצתו והיה חשוב לי לומר לו את זה. בשיחה ביננו זה נשמע בערך כך: "אני חושב שאתה בורח מהחלטות קשות. אתה צריך לטפל בצורה יותר חדה בעובדים שלך ולא
תגובות אחרונות