תגית: איזון

בקבוצה מסוימת שאני חבר בה מישהו שלח קובץ עם משפטי חמלה כגון "מותר לך להיות חלשה", "מותר לך לא להיות בתפקוד עכשיו" וכו'.ההודעה והקובץ עוררו הרבה תגובות מפרגנות ואהדה.רבים מחברי הקבוצה התחברו לזה.גם אני מתחבר לזה, רואה סביבי ומרגיש על עצמי לפרקים את תת התפקוד ואת התנודות באנרגיה ובמצב הרוח.זה

ג'ק וולש נחשב בעיני רבים לאחד המנכ"לים הטובים בעולם.בשנים 1981-2001 הוא ניהל את חברת ג'נרל אלקטריק והוביל אותה להצלחה יוצאת דופן.בראיון מרתק שהתפרסם לפני מספר חודשים ב"ניו-יורקר" (למרות שוולש נפטר במרץ 2020)הוא מתייחס בכמה משפטים (בצורה נדירה ולא אופיינית לו) לילדיו: כשהתמנה למנכ"ל GE, כך הוא מספר,הוא רצה להבטיח את עתידם

הבמבוק הסיני הינו עץ מיוחד במינו. מרגע ששותלים אותו יש להשקותו בכל יום. במשך חמש השנים הראשונות לא רואים דבר. לכאורה לא מתרחשת כל צמיחה. מאוד מפתה להפסיק להשקות במצב כזה, לחשוב שמשהו לא בסדר, לשנות כיוון או סתם להתייאש. ואז קורה דבר מדהים: ברגע מסוים מתחילה צמיחה מטורפת. תוך

אחד התרגילים המעניינים שאני אוהב לעשות מדי פעם זה לשים לב לכך שמשהו נוגע בי בצורה מיוחדת ואז לבדוק בסקרנות מה יש בדבר הזה עבורי. הנה דוגמא לאירוע שנגע בי ותפס את תשומת לבי בארבעים ושמונה השעות האחרונות: חבר שהספיד את אביו בהלוויתו סיפר על משפט שאביו חזר ואמר לו

השבועיים האחרונים שלי היה מלאים בלא מעט אתגרים וקשיים. איבדתי סבלנות מספר פעמים, הייתי יותר לחוץ מכפי שאני רוצה ולא תמיד הגבתי בצורה מיטבית. חלק מהעניין נובע מעומס ומהצפה, מריבוי של עניינים, מאתגרים מנטליים ורגשיים. אני בטוח שאני לא היחיד שחווה שבועות כאלו. כשאני מתבונן על השבועות האחרונים שלי ושל

רב חסידי קשיש ישב בחברת תלמידיו ושאל אותם איך אפשר לדעת שהלילה נגמר והיום עלה, שהגיעה שעת תפילות השחרית החשובות. "כשאתה יכול לראות מרחוק בעל חיים ולהבדיל האם זו כבשה או כלב," ענה אחד התלמידים. "לא בדיוק," אמר הרבי. "אני חושב שזה כשאני יכול לראות את הקווים על כף ידי," אמר

הזמנה ראשונה: לפני מספר שבועות התראיינתי בפודקאסט הנפלא של רותם כהני, "שפת החיים – תקשורת שמקרבת בינינו". הפוקדאסט של רותם מתמקד בהיבטים שונים של תקשורת מקרבת וכל פרק מוקדש לנושא אחר. בשיחה שקיימנו החלטנו להתמקד בנושא של תקשורת מקרבת בארגונים. יש משהו מרתק בעיני בכל הנושא של תקשורת מקרבת בארגונים, השונה מהותית בכמה

לפעמים כשאני פוגש אדם או טקסט, הדבר הראשון שאני מרגיש זו משיכה או דחייה.  רק לאחר מכן אני מתחיל להבין ממה הן נובעות.  כך קרה גם עם הטקסט הבא של סיון רהב מאיר שפגשתי השבוע.  את המשיכה הרגשתי מייד. לקח לי זמן להבין מה יש בו שעושה לי את זה ומרגיש מדויק

הגל והאוקיינוס גל קטן, עולה ויורד באוקיינוס, נהנה מכל רגע. הוא נהנה מהרוח ומהאוויר הרענן –  עד שהוא מבחין בגלים לפניו, המתנפצים אל החוף. "אלוהים," אומר הגל."תראו מה עומד לקרות לי !" ואז מגיע גל נוסף. הוא רואה את הגל הראשון ושואל אותו: "למה אתה כל כך עצוב?" "אתה לא

הבוקר, בזכות רויטל, נחשפתי ל"וידוי המשלים". על פי הרב קוק, בשעה זו של חשבון נפש, כשם שאנו מתוודים על עוונותינו, חשוב שנתוודה גם על מצוותינו. ברוח זו כתב הרב בנימין הולצמן את הוידוי המשלים: הוידוי המשלים "אהבנו, בכינו, גמלנו, דיברנו יופי, האמנו והשתדלנו, זכרנו, חיבקנו, טעמנו ספר, יצרנו, כמהנו, לחמנו עבור הצדק,