באוקטובר 2010, ממש לפני ארבע שנים,
זכיתי לקחת חלק במחזור הראשון של תכנית מנהיגות ייחודית בשם מעוז.
התכנית היתה פרושה על פני כשנה וכללה כמה שבועות מצטברים
שבמהלכם נפגשנו עם עשרות מנהיגים שונים בארץ ובעולם,
עברנו הכשרות מתקדמות עם מיטב המרצים (כולל שבוע מנהיגות בביה"ס למנהל עסקים בהארוורד)
ולקחנו חלק בעשרות מפגשים ערכיים ואנושיים אשר פתחו את הראש והלב.
לא קשה לדמיין שבתקופה כזו חווים המון חוויות ואינסוף למידות,
אבל מפגש אחד זכור לי במיוחד.
למען האמת משפט אחד מתוך מפגש אחד.
את מפגש הפתיחה של התכנית הנחה פרופסור אסא כשר.
הוא בחר להקדיש את כל שעת הפתיחה למשפט אחד
שבעיניו מהווה מכוון לחיים שלמים.
משפט קצר, די ברור, קצת יבש ולא מסעיר במיוחד.
אז איך אפשר "לטחון" אותו במשך שעה שלמה?
מה כבר יש בו שפרופסור אסא כשר בוחר בו כמכוון לחיים?
ואיך זה שמתכנית כ"כ אטרקטיבית זה אחד הרגעים הכי משמעותיים שאני עדיין נושא עמי?
המשפט שאסא כשר בחר להתמקד בו הוא:
"ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃" / תהילים לד טו
שבע מילים בסה"כ המכילים ארבעה חלקים חשובים:
1. ס֣וּר מֵ֭רָע
2. וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב
3. בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם
4. וְרָדְפֵֽהוּ׃
אני לא זוכר מה היו המילים המדויקות של פרופסור כשר
אבל הנה כמה מילים ששקעו אצלי לגבי כל אחד מהחלקים:
1. ס֣וּר מֵ֭רָע
חשוב להתרחק ממקומות שיכולים לדרדר אותנו,
להחליש אותנו או לפגוע בנו לאורך זמן.
דוגמאות אחדות:
שתייה, שטיפות מח תקשורתיות, התרועעות בחברת אנשים מסוימים ושהייה בסביבות שאינן "בריאות".
"רע" מייצג מימדים מנטליים, חברתיים, רגשיים ופיסיים.
המסר המרכזי כאן עבורי הוא מסר של ענווה.
בהיבטים מסוימים אנחנו פחות חזקים ממה שנדמה לנו,
נתונים להשפעה ולפיתוי יותר ממה שאנו מאמינים.
2. וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב
חשוב מאוד לא רק להתרחק מ"רע" אלא גם לעשות "טוב".
לעצמנו, למשפחתנו, לסובבים אותנו ולעולם.
מעשים גדולים כקטנים. בהתמדה ולאורך זמן.
נסו פעם למשך כמה דקות את המהלך הבא:
בכל מפגש אנושי עם אדם כלשהו,
בין שאתם מכירים אותו ובין שלא,
לתת לו משהו ולעשות "טוב":
עזרה, חיוך, מילה, איחול בלב, חיבוק. כל דבר שהוא…
יכול להיות ש"סור מרע ועשה טוב"
נוגעים בעצם בהרגלים יום-יומיים.
חיים שנבנים רגע אחר רגע. יום אחר יום.
3. בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם
"שלום" כפי שפרופסור כשר הסביר מייצג מטרה ראויה שאנו מכוונים אליה.
המטרה יכולה להיות אישית, חברתית, לאומית או עולמית.
היא אינה נמדדת בגודלה או בהיקפה אלא במשמעות שלה.
זהו יעד שחשוב לנו לשאוף אליו ושאינו ניתן להשגה בקלות.
ויקטור פרנקל בספרו "האדם מחפש משמעות" מתייחס להיבט הזה בהרחבה.
4. וְרָדְפֵֽהוּ׃
זו הפואנטה לדעתי.
עד כאן הכול היה די מובן ולא ממש מחדש.
ואז הגיעה המלה האחת הזו:
"רדפהו" שם את הדגש על הדרך.
על הניסיון והשאיפה להגיע למטרה.
עפ"י פרופסור כשר יותר חשוב לנסות להשיג מאשר להשיג.
ההתמדה והמוכנות להיות בדרך למטרה ראויה היא העיקר.
גם אם לא נגיע אליה,
גם אם מראש נדע שהיא בלתי ניתנת להשגה.
"ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃"
איפה הקטע הבא פוגש אתכם?
האם יש לכם "שלום" (מטרה ראויה ומשמעותית) שאתם מבקשים ורודפים? אנא שתפו בהערות כאן למטה…
*****
השבוע נפתחה סדנת המסע "לפתוח את השנה בעוצמה":
מפגש אנושי ומחבר של עשרה משתתפות ומשתתפים
אשר בחרו לצאת לדרך, באומץ, בהתרגשות ובחשש
לכיוון הגשמת מטרות ראויות ומשמעותיות עבורם.
הנה מה שכתבה לי אחת מהן לאחר המפגש הראשון:
"החלטתי שאני מתחילה היום בשיעורי הבית ויהי מה.
אחרי יום עמוס במיוחד, הצלחתי להביא את הבית לשקט לפני חצי שעה,
ואני ממש גאה שהצלחתי לכתוב בפירוט רב יום בעתיד (הלא רחוק, אגב) עוד שנתיים בערך.
זו היתה חוויה משמעותית וגיליתי בה דברים חדשים שלא ממש חשבתי עליהם עד כה.
אז זו ההזדמנות (האמת שרציתי כל היום ולא יצא…) להודות לך רוני,
בעיקר על מי שאתה ועל איך שהעברת אתמול את המפגש הראשון.
אותי כבשה הכנות שלך והפשטות (במובן המאוד חיובי)
זה שלא הבטחת הרים וגבעות, שאם רק נעשה ככה וככה כל הקשיים שלנו ייפתרו.
אז זהו, פשוט תודה.
מחכה בקוצר רוח למפגש הבא… "
אם מעניין אתכם לקחת חלק בקבוצת מסע עתידית שכזו,
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל חוזר או בתגובות כאן למטה כדי שאכניס אתכם לרשימת המתעניינים לקבלת הודעה מוקדמת.
(ללא כל התחייבות מצדכם כמובן !)
המשך שבוע מבורך,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר