מחבר: רוני ויינברגר

אתמול בלילה ילדתי תינוק חדש. הלידה התחילה בשעות אחר הצהריים. ההיריון נמשך להערכתי כ-20 שנה, מבלי שאהיה מודע אליו. מספר דקות לאחר הלידה, חשפתי אותו בקהילת התקשורת המקרבת בפייסבוק, מייד לאחר מכן לאחר מכן במרחבים וירטואליים נוספים, ועכשיו נראה לי שהוא כבר מסתובב חופשי בעולם ופוגש כל מיני אנשים. הפעם

אנחנו אף פעם לא חייבים לעשות כלום "אני נאלצת לבטל את הפגישה שלנו, כיון שהבן שלי חולה ואני צריכה לצאת מוקדם." לא את לא. את לא נאלצת לבטל. ואת לא צריכה לצאת מוקדם. את מעדיפה לבטל ואת רוצה לצאת מוקדם. כי הבן שלך חולה.  וכי חשוב לך להיות איתו. יכול

"למה אתה מנפח לנו את השכל?  את מי מעניין הסושי שלך והברידג' של אמא שלך?  לספר לך באיזה חוג היתה אמא שלי היום ? קשקושולוגיה מיותרת לחלוטין !" את המילים הללו קיבלתי מאחת הקוראות שהגיבה לפוסט אישי שהעליתי ביום ההולדת שלי. ציטוט מדויק.  מילה במילה.  לא שיניתי דבר. איך הייתם מרגישים אם

הלך רוח… לפני שנה בדיוק, ב- 17.2.2018 ביום הופעתי ה-46, התעוררתי בשעה מוקדמת לכתיבת בוקר, קראתי מספר עמודים בספרה של פמה צ'ודרון ויצאתי בגשם שוטף לכיוון בית החולים ללוות את אימי בניתוח שהיא עברה באותו יום. באותו יום, בעקבות הניתוח ולפי הערכת הרופא, הבנתי שכנראה מדובר בסרטן. לפני שנה בדיוק, מספר שעות

את המשפט הבא שמעתי לראשונה, ומאז שוב ושוב מאנטוני רובינס: "איכות חיינו = איכות מערכות היחסים שלנו." ובאופן דומה, איכות מערכות היחסים שלנו = איכות התקשורת שלנו. התקשורת שלנו מורכבת מהתקשורת שלנו עם אחרים וגם מהתקשורת שלנו עם עצמנו:  הדרך שבה אנו חושבים, מקשיבים ומבטאים את עצמנו. הדבר העיקרי ואולי היחיד המשותף לכל מערכות

מה "המספר" שלך עכשיו? מה המספר שמתאר בצורה המדויקת או הקרובה ביותר את המצב הרגשי שלך כרגע? 1. הארה 2. שלווה/אושר 3. שמחה/רוגע/חמלה/הכרת תודה 4. אהבה 5. הבנה/בהירות 6. קבלה 7. אופטימיות/פתיחות/תקווה 8. אמון/מוגנות/בטחון 9. אומץ/מסוגלות 10. גאווה/בוז 11. כעס/שנאה 12. השתוקקות 13. פחד/חרדה 14. אבל/עצב/צער 15. אפטיה/חוסר אונים/ייאוש 16. אשמה/האשמה/חרטה

"איפה היית בפברואר 1999?", שאלתי אתמול את הגר שעובדת איתי. "בכיתה ב'." היא ענתה בחיוך, לאחר 5 שניות של מחשבה. איפה אתם הייתם בפברואר 1999, בדיוק לפני 20 שנים? ** אני יודע איפה אני הייתי. בפברואר 1999, כשהגר קיבלה תעודת מחצית של כיתה ב',  הייתי נשוי כחצי שנה, ללא ילדים

כלל מספר 6 "שני ראשי ממשלה יושבים בחדר ומדברים על עניינים מדיניים. לפתע מתפרץ אדם סמוק מכעס, צועק, רוקע ברגליו וחובט באגרופו על השולחן. ראש הממשלה נוזף בו: 'פיטר, אנא, זכור את כלל מספר 6.' מיד לאחר מכן פיטר נרגע, מתנצל ויוצא. הפוליטיקאים חוזרים לשיחתם, וזו נקטעת עשרים דקות מאוחר יותר  על

"אבא אמר –  את כל צווי המוסר ועשרת הדיברות אני יכול לצמצם לדיבר אחד בלבד – לא תכאיב.  זה הכול.  ואם זה בלתי אפשרי, אז לפחות תשתדל להכאיב פחות.  כמה שפחות. " ~ פניה עוז זלצברגר, בתו של עמוס עוז, מתוך הספד לזכרו. ** להכאיב כמה שפחות. לעצמנו ולאחרים. "מהו