יעל, מנכ"לית חברת הייטק, הציבה לעצמה ולצוות ההנהלה שלה יעד שאפתני במיוחד. יעד גדול ומורכב, כזה שחשיבותו ברורה ומרגשת ושלא ברור כיצד ניתן להגיע אליו. ההערכה שלה היתה שייקח להם כשנה וחצי עד שנתיים להגיע ליעד הזה. אם בכלל. השבוע, עשרה חודשים לאחר הצבת היעד, בזכות הרבה תכנון ועבודה קשה, וגם בזכות מזל, היעד הושג. […]
גם וגם, הכרת תודה, חגיגה, חיים מלאים, נוכחות, ניהול, עצב, עצירה, שמחהלפני שבעה חודשים, בשבוע יום ההולדת שלי, לקחתי לעצמי זמן ועצרתי להתבוננות על תריסר שנים. אני אוהב את עצירות הריפלקציה הללו. אולי אפילו קצת מכור להן. כשעוצרים להתבונן, מצליחים לראות יותר. דברים מסוימים ששכחנו או שלא היינו מודעים להם מתגלים ומתחדדים. אחת הנקודות המרכזיות שסימנתי לעצמי באותה עצירה היתה חוסר הוודאות. "אין לנו מושג… כשאנו עומדים […]
ארעיות, התבוננות, חוסר וודאות, כוונה, עצירה, רחל נעמי רמן, שנה טובהמשוב שקיבלתי השבוע לקטע "כל אחד עושה תמיד את הכי טוב שהוא יכול": "יש לי בעיה עם המוחלטות של האמירה הזאת. כי אנשים גם אונסים, מכים, מתעללים. זה הכי טוב שלהם באותו רגע? תמיד? כדאי, רצוי וחשוב לסייג את האמירות האלה. אפשר בתחילת הקטע. משהו בסגנון: אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, שאדם שפועל בדרך שאיננה אלימות […]
אמונה, אמפטיה, הקשבה, חמלה, טיך נהאת האן, כאב, כוונה, ענווה, שיפוטיותקבוצת חניכים מקבלת הוראה לרוץ עד השלט, לגעת בו בחמש אצבעות ולחזור בזמן נתון. לאחר כשעה הם חוזרים מתנשפים, עומדים בשלשות ומנסים להסדיר נשימה. ואז מגיעה השאלה. תמיד אותה השאלה: "נגעתם בחמש אצבעות?" לשאלה הזו יש רק שתי תשובות אפשריות: "כן" או "לא". כל מה שאינו "כן" מוחלט הוא "לא". "נגעתי בארבע אצבעות", "הקפתי אותו […]
אחריות, בחירה, התמדה, מחויבות, מטרה, ניהול, ספר