כשאני שומע על חלק מההתרחשויות ביממה האחרונה אני בוחר להוריד הילוך ולהתחבר. להתחבר לעצמי. לבדוק מה חי בי עכשיו. ואז… אני שם לב למשהו בי שמתכווץ. אני שם לב למשהו בי שכועס. אני שם לב למשהו בי שפוחד. אני שם לב למשהו בי שכואב. אני שם לב למשהו בי שרוצה
** בתחתית הקטע תמצאו הזמנה לסדנה ייעודית למנהלים** 1. לראות אותה. לשמוע אותו. להקשיב לה. להבין אותו ואת מה שעובר עליו. בלי יותר מדי הסברים וסיפורים. פשוט להיות אתה ולהכיר בקושי שהיא חווה. בקרב שבטים מסוימים בדרום אפריקה, המונח המקובל לאמירת שלום כשפוגשים אדם הוא Sawu Bona ומשמעותו "אני רואה אותך".
פגשתי את השיר הזה לראשונה לפני יומיים והוא נגע בי בעוצמה. עכשיו, ארבעים ושמונה שעות אחרי, הוא עדיין כאן אתי. אני עדיין כאן אתו. "מה עשית היום?" מילים ולחן אהרון רזאל הנה חלק ממנו: "על מה דיברת היום למי הקשבת היום האם פינית מקום או זמן לשפוך ליבך כמים,
כבר בגיל ארבע לימדו אותי להגיד תודה. אולי אפילו לפני. אם למשל התארחתי אצל חבר, קיבלתי מתנה מהדודה, או סיימתי לאכול, צריך להגיד תודה. כי זה מנומס. כי כך ראוי. כי אם לא תגיד אתה כפוי טובה. או סתם חסר תרבות. או שניהם. יש הבדל גדול בין תודה "טכנית" לבין
לפני כחודש לקחתי חלק בכנס עסקי לצד כמה מאות משתתפים נוספים. במהלך הרישום לכנס התבקשתי למלא פרטים לגבי עיסוקי. התלבטתי מה לכתוב ולבסוף השארתי את זה ריק. כשהגעתי לכנס קיבלתי, כמו כולם, את תג השם שלי לענידה על הצוואר. כשהסתכלתי סביבי ראיתי שאני בין הבודדים המסתובבים עם תג שם שאינו
תגובות אחרונות