תגית: אחריות

ביום שני בצהריים נחתנו בנתב"ג לאחר שבוע משמעותי של מסע לעיבוד חוויות לחימה. באחד מהבקרים, כמה ימים לתוך המסע, פתחנו את סבב ה-"מה נשמע" של הבוקר בצורה קצת שונה.ישבנו במעגל, לקחנו לעצמנו דקה של שקט, ואז הזמנו את המשתתפים לענות על שתי שאלות: 1. "אם המסע היה מסתיים עכשיו, מה

בשבת האחרונה יצאתי אחה"צ לריצה של כמה ק"מ באזור הבית שלי.בדרך חזרה, ליד פארק כפר-סבא, נתקלתי בתמונה של איתן הורן ששוחרר ביום שני שעבר,עם הכיתוב "אל תשאירו אותי מאחור".המשכתי לרוץ, תוך כדי שאני חושב לעצמי שאפשר כבר להוריד את השלט המסוים הזה,ואיתו את השלטים של כל מי שכבר חזר. שלוש

בשבת שבמהלך סוכות נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את מגילת קהלת.בפרק ג' ניתן למצוא את הפסוקים הבאים: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.עֵת לַהֲרוֹג, וְעֵת לִרְפּוֹא;עֵת לִפְרוֹץ, וְעֵת לִבְנוֹת.עֵת לִבְכּוֹת, וְעֵת לִשְׂחוֹק;עֵת סְפוֹד, וְעֵת רְקוֹד.עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.עֵת

לפני כמה ימים רועי ואני נחתנו בגיאורגיה לטיול של אבא ובן.אחד הכבישים המומלצים לביקור כאן נקרא "הדרך הצבאית" והוא מחבר בין טבליסי הבירה לבין עיירה צפונית בשם קזבגי.זוהי דרך נוף יפה ומפותלת בת כמאה ושישים ק"מ שהנסיעה בה אורכת מספר שעות.כשיצאנו לדרך ועזבנו את טביליסי הבנו עד כמה הדרך הזאת

השבוע הלכה לעולמה בגיל 91 ג'יין גודול, אנתרופולוגית, סופרת, חוקרת שימפנזים ופעילה למען זכויות בעלי חיים. לפני שנים נתקלתי בציטוט שלה, ואני חושב שמאותו רגע שבו קראתי אותו לראשונה,הוא "נזרע" בתוכי, היכה שורש והתחיל לגדול ולהתפתח. הציטוט הוא:“You cannot get through a single day without having an impact on the

בשנת 2010 יצא בארה"ב ספר בשם "סוחרי הספק" (Merchants of Doubt) שנכתב על ידי נעמי אורסקס ואריק קונווי.הספר מתאר כיצד תאגידים וגורמים פוליטיים ניהלו לאורך עשורים קמפיינים מתוחכמים שנועדו לזרוע בלבול בציבור, ולהציג נושאים שאינם שנויים במחלוקת כשנויים במחלוקת. בספר מוצגים מקרים קלאסיים, כמו למשל תעשיית הטבק שטענה במשך עשרות

לפני שנים קראתי את השיר "בבקשה, קראו לי בשמותי האמיתיים" שנכתב על ידי טיך נהאת האן, נזיר הזן ופעיל השלום הוויטנאמי.אני מאמין שהשיר היווה סוג של זרע מחשבתי-תפיסתי משמעותי עבורי,שבין היתר הוביל לתובנות שהלכו והתגבשו, לחמלה ולהבנת האחר שהלכה והעמיקה. הנה חלק מהשיר, בתרגומה של ענת צחור: "…קצב ליבי הינו מחזור החיים והמוות

את התיאור הבא קראתי השבוע בפוסטים של הילי כוכבי ואמיר השכל: אישה יושבת בחדר, סביבה יושבים 30 א.נשים נוספים, הם מקשיבים יחד להרצאה.לפתע האישה מבחינה בעשן סמיך הנכנס לתוך החדר ומאיים למלא את החלל כולו.היא מסתכלת סביבה, יתר האנשים ממשיכים להקשיב בקשב רב להרצאה, כאילו לא הבחינו בעשן.היא מרגישה אי

בשישה באוקטובר 1973, כשהייתי בן כשנה וחצי, בדיוק ביום שבו חל יום הולדתו השלושים ותשעה, פרצה מלחמת יום הכיפורים ואבי נקרא למילואים.אמא שלי, שהייתה אז בת שלושים וארבע, מצאה עצמה לבדה עם שני ילדים קטנים (אחי בן התשע ואני) בתוך חוסר ודאות גדול ומצב כלכלי קשה במשך קרוב לחצי שנה.כשמדברים

יעל ארד משתפת בספרה "ראשונה" על רגע מכונן שבו היא פגשה את אחד מגיבורי ילדותה,קאשי וואזאקי, אלוף העולם בג'ודו לשעבר.לאחר שניגשה אליו, קדה קידה של כבוד והציגה את עצמה, וואזאקי פנה אליה ואמר: " 'ארדו סאן, אני הייתי אלוף עולם ליום אחד !' אמרתי לו: 'קאשי וואזאקי, אתה היית אלוף