אחד הדברים שאני הכי גאה בהם בהקשר לבלוג הזה שאני כותב בהתמדה כבר למעלה מעשור,הוא שרבים מהקוראים שלו הם בעלי דעות ותפיסות שונות משלי.בשבוע שעבר לאחר שפירסמתי את הפוסט "אחריות וזכות" קיבלתי לא מעט תגובות,חלקן מקוראות וקוראים שלא מסכימים עם עמדתי,או שהיה חשוב להם להשמיע קול שונה ולשתף אותי בנקודת מבט אחרת.בשונה
השבוע, תוך כדי פגישה עם חבר, נזכרתי במכתב שכתבתי לעצמי במהלך שירותי הצבאי,רגע לפני פעילות מבצעית מורכבת כלשהי.לאחר הפגישה שלחתי לאותו חבר פוסט שכתבתי לפני יותר משנתיים –שבו אני מזכיר את המכתב הזה במבט רפלקטיבי של שלושים שנה אחרי.תו"כ שחזרתי לקרוא את הפוסט שוב בעצמי,התגלגלתי לפוסט נוסף שכתבתי באותה תקופה בהפרש של
מה המטרה שלכם? לאן אתם רוצים להגיע?על שתי השאלות הללו נכתבו אינספור ספרים ומאמרים. בחיפוש קצר תמצאו שלל פודקאסטים והרצאות מוקלטות בנושא. ניתן להגדיר יעדים אישיים, עסקיים, בריאותיים, משפחתיים, חברתיים, כלכליים ועוד ועוד.מטרה מוגדרת היטב ממקדת אותנו ומגדילה משמעותית את הסיכוי שנגשים אותה.השפעתה של הגדרת מטרות ויעדים על חיינו עצומה. אבל לא
בהשראת רובין שארמה ניסחתי לעצמי בשבועות האחרונים את ששת ערכי החיים המובילים שלי, ערכים שאני רוצה לחיות לאורם. בחירת ערכי חיים מובילים היא דרך מעשית להרים בצורה מודעת את הסטנדרטים שלנו. בדומה לניסוח חזון ולהגדרת ערכים מובילים לחברה או לארגון, זה חסר השפעה (לפעמים בעל השפעה שלילית) כשזה נשאר כפוסטר נחמד
במהלך מספר שנים ערכו סמואל ופרל אולינר (Samuel & Pearl Oliner) "מחקר שואה" יוצא דופן, בניסיון להבין מה גרם לאנשים להעמיד את חייהם ואת חיי משפחותיהם בסכנה, ולהציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. שלוש שאלות הנחו את המחקר והובילו אותו: 1. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של הזדמנות, דהיינו
יום ראשון 13:05. בתוך יום הנהלה, חצי כבר מאחורינו. רגע לפני ארוחת הצהריים. נגענו בנושאים חשובים ועלו לא מעט דברים. עבודת צוות. ערכים. כבני אדם וכמנהלים בכירים. אנשים מנוסים, חלקם עובדים ביחד שנים רבות. עברו כבר דבר או שניים בחייהם. לכאורה, הסדנה זורמת מצוין עד כה. כל חברי ההנהלה (13
תגובות אחרונות