לפני הרבה שנים שמעתי ממרשאל רוזנברג יוצר התקשורת המקרבת רעיון שהשפיע עלי עמוקות.כנראה ששמעתי אותו יותר מפעם אחת, עד שהוא חילחל והופנם,אבל מרגע שזה קרה, זו היתה סוג של נקודת אל-חזור עבורי. הרעיון (בפשטות) הוא שאף אחד לא יכול להכריח אותי לעשות שום דבר.כלומר, יכולים לנסות להשפיע עלי, לתת לי
לפני כמה ימים חבר לעבודה שלח לי הודעה:"היי, אתה מגיע לחיפה מחר?"תיכננתי להגיע לחיפה והיו מתואמות לי ביומן כמה פגישות לאותו יום.פעם הייתי עונה על הודעה כזו ב"כן".זה היה פעם.אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שעניתי ב"כן" לשאלה כזאת.התשובה שלי במצבים כאלה, וגם לאותו חבר השבוע, היתה:"זאת הכוונה וזאת
ביום שני בצהריים נחתנו בנתב"ג לאחר שבוע משמעותי של מסע לעיבוד חוויות לחימה. באחד מהבקרים, כמה ימים לתוך המסע, פתחנו את סבב ה-"מה נשמע" של הבוקר בצורה קצת שונה.ישבנו במעגל, לקחנו לעצמנו דקה של שקט, ואז הזמנו את המשתתפים לענות על שתי שאלות: 1. "אם המסע היה מסתיים עכשיו, מה
בשבת האחרונה יצאתי אחה"צ לריצה של כמה ק"מ באזור הבית שלי.בדרך חזרה, ליד פארק כפר-סבא, נתקלתי בתמונה של איתן הורן ששוחרר ביום שני שעבר,עם הכיתוב "אל תשאירו אותי מאחור".המשכתי לרוץ, תוך כדי שאני חושב לעצמי שאפשר כבר להוריד את השלט המסוים הזה,ואיתו את השלטים של כל מי שכבר חזר. שלוש
בשבת שבמהלך סוכות נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את מגילת קהלת.בפרק ג' ניתן למצוא את הפסוקים הבאים: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.עֵת לַהֲרוֹג, וְעֵת לִרְפּוֹא;עֵת לִפְרוֹץ, וְעֵת לִבְנוֹת.עֵת לִבְכּוֹת, וְעֵת לִשְׂחוֹק;עֵת סְפוֹד, וְעֵת רְקוֹד.עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.עֵת
לפני כמה ימים רועי ואני נחתנו בגיאורגיה לטיול של אבא ובן.אחד הכבישים המומלצים לביקור כאן נקרא "הדרך הצבאית" והוא מחבר בין טבליסי הבירה לבין עיירה צפונית בשם קזבגי.זוהי דרך נוף יפה ומפותלת בת כמאה ושישים ק"מ שהנסיעה בה אורכת מספר שעות.כשיצאנו לדרך ועזבנו את טביליסי הבנו עד כמה הדרך הזאת
את התיאור הבא קראתי השבוע בפוסטים של הילי כוכבי ואמיר השכל: אישה יושבת בחדר, סביבה יושבים 30 א.נשים נוספים, הם מקשיבים יחד להרצאה.לפתע האישה מבחינה בעשן סמיך הנכנס לתוך החדר ומאיים למלא את החלל כולו.היא מסתכלת סביבה, יתר האנשים ממשיכים להקשיב בקשב רב להרצאה, כאילו לא הבחינו בעשן.היא מרגישה אי
תרגום המילה Resilience לעברית הוא משהו באזורים של גמישות, כושר התאוששות וחוסן נפשי.בדרך כלל משתמשים במונח הזה בהקשרים של התמודדות עם מצבים קשים.היכולת/מיומנות הזו נחשבת לאחת החשובות ביותר להישרדות בריאה לאורך זמן. לוסי הון (Lucy Hone) חקרה במשך שנים תפקוד של אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.ואז, לאחר אירוע אישי טראגי
בשלוש לפנות בוקר התעוררנו טרוטי עיניים להתרעת האזעקות והגברת הכוננות.אנחנו בסרט חדש.עניינים שעמדו במרכז תשומת הלב והשיח עד לפני כמה שעות כבר הרבה פחות רלוונטיים.ישראל תוקפת באירן.עשר דקות עברו.אפשר כבר לצאת מהממ"ד או להישאר?אנחנו בנוהל "הרגיל" של החות'ים או שבנוהל אחר?ואם יוצאים – ללכת לישון או לחכות להתפתחויות? בשמונה בבוקר
הפעם הראשונה שקראתי את "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" היתה לפני קרוב לשלושים שנה.אני לא בטוח איך הגעתי לספר הזה, אבל אני ממש זוכר סיטואציה קונקרטית שלי קורא בו.הייתי אז בן 26 או משהו כזה, כשנה לאחר השחרור מהצבא,זמן קצר לאחר שמאיה ואני עברנו לגור בחיפה לקראת תחילת לימודיי בטכניון.אני ממש
תגובות אחרונות