"בסופו של דבר, כשתגיעו לגילי,תמדדו את הצלחתכם בחיים לפי כמה מהאנשים שאתם רוצים שיאהבו אתכם באמת אוהבים אתכם.אני מכיר אנשים שיש להם הרבה כסף,והם זוכים להוקרה בארוחות ערב וקוראים על שמם אגפים בבתי חולים.אבל האמת היא שאיש בעולם אינו אוהב אותם.אם תגיעו לגילי ואיש לא יחשוב עליכם טובות,לא אכפת לי
משהו חשוב שלמדתי על מנהיגות והובלה: הנורמות וההתנהגויות שאנחנו רואים בצוותים ובמסגרות שאנו מובילים,הן שיקוף של ההתנהלות שלנו.בדומה לצל, הן מחוברות אלינו, עוקבות אחרינו ומושפעות ממה שאנחנו אומרים ועושים. לדוגמה:אם אנשים בצוות שלנו מקפידים להגיע בזמן לפגישות,כנראה שזה בזכות משהו שאנחנו אומרים ועושים.אם לעומת זאת הם נוטים לאחר לפגישות,כנראה שגם
בשבועיים האחרונים זכיתי להשתתף בארבעה ערבים ובסדנת סוף-שבוע בהנחייתו של סטיבן ג'נקינסון. אני יוצא בתחושה שהרעיונות והאנרגיה עדיין מחלחלים ונספגים בתוכי,שלקחתי חלק במשהו עמוק וחשוב שאני לא לגמרי מבין עד הסוף.זו היתה חוויה ייחודית ועוצמתית עבורי, ויש בי הכרת תודה על הזכות הזאת. בשלב זה, אני רוצה לשתף אתכם בטעימונת
השבוע זכיתי להשתתף במספר מפגשים בהנחייתו של סטיבן ג'נקינסון.סטיבן עובד עשרות שנים במרחבים של שכול ואובדן, מלווה אנשים ומשפחות בתהליכי הגסיסה שלהם.כתבתי עליו מספר פעמים בעבר והוא "נכנס" לספר שלי בשני קטעים שונים.לפני כשנתיים החלו רעידות בכף ידו השמאלית, והוא אובחן כחולה פרקינסון.העבודה המקצועית שלו פוגשת את העולם האישי בצורה
בסדנאות כתיבה אוהבים לתת דוגמה את מה שנחשב לסיפור הקצר בעולם.מייחסים אותו לארנסט המינגוויי והוא בן 6 מילים בלבד. “למכירה: נעלי תינוק. לא ננעלו מעולם." המשפט הקצר הזה נחשב לסיפור מלא,כי שקוראים אותו ממש אפשר להרגיש בעולם שלם שחבוי בתוכו. **השבוע נזכרתי בסיפור הזה ביום שבו הוחזרה גופתו של רן
"מעקף רוחני" (Spiritual Bypassing) הוא מונח שטבע הפסיכולוג ג'ון ולווד ב-1984.הוא מתאר מצב שבו אנשים משתמשים ברעיונות, תרגולים או אמונות רוחניות,כדי להימנע מנוכחות עם כאב רגשי או מהתמודדות עם אתגרי חיים לא פתורים. הנה שלוש דוגמאות לאופן שבו מעקף רוחני יכול לבוא לידי ביטוי ביומיום:• חיוביות יתר: התעקשות ש"הכל לטובה" או "תחשוב טוב
3 אירועים מהשעות האחרונות: 1.לפני כחצי שעה סיימתי לאכול ארוחת שישי צהריים שאני אוהב במיוחד:אספתי מאמי שניצלים חמים וחצילים מטוגנים, שהצטרפו לחלה טריה, אריסה ומלפפון חמוץ.יש יותר טעים וביתי מזה?עונג עמוק ושמחה גדולה נמצאים פעמים רבות בדברים הפשוטים והיומיומיים.כמה תנאים לא מובנים מאליהם צריכים להתקיים בכדי שארוחה כזאת תקרה. **2.לפני
לפני הרבה שנים שמעתי ממרשאל רוזנברג יוצר התקשורת המקרבת רעיון שהשפיע עלי עמוקות.כנראה ששמעתי אותו יותר מפעם אחת, עד שהוא חילחל והופנם,אבל מרגע שזה קרה, זו היתה סוג של נקודת אל-חזור עבורי. הרעיון (בפשטות) הוא שאף אחד לא יכול להכריח אותי לעשות שום דבר.כלומר, יכולים לנסות להשפיע עלי, לתת לי
לפני כמה ימים חבר לעבודה שלח לי הודעה:"היי, אתה מגיע לחיפה מחר?"תיכננתי להגיע לחיפה והיו מתואמות לי ביומן כמה פגישות לאותו יום.פעם הייתי עונה על הודעה כזו ב"כן".זה היה פעם.אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שעניתי ב"כן" לשאלה כזאת.התשובה שלי במצבים כאלה, וגם לאותו חבר השבוע, היתה:"זאת הכוונה וזאת
לפני שנים דליה (לקוחה שלי, מנהלת באחד הארגונים) שאלה אותי אם אני מכיר את רחל נעמי רמן.לא היה לי מושג מי זאת."אולי כדאי לך לקרוא את ספריה," היא המליצה לי, "נראה לי שתתחבר.."יש בי הכרת תודה עצומה לדליה על החיבור הזה ועל המתנה שקיבלתי ממנה. רחל נעמי רמן היא רופאה אונקולוגית בשנות
תגובות אחרונות