ביום שישי שעבר, כשעשיתי את "הסיבוב הרגיל" בספרייה העירונית בכפר סבא, נתקלתי בספרה של יעל ארד – "ראשונה". הוא עמד שם על המדף והסתכל עלי. עמדתי מולו והסתכלתי עליו. אחרי כמה שניות התקרבנו, בדקנו זה את זה, והחלטנו ללכת הביתה ביחד. התחלתי לקרוא אותו כבר בבוקר שלמחרת וסיימתי לקרוא אותו
הכול-כלול בחופשת "הכול-כלול", כלול הרבה יותר ממה שצריך. הרבה יותר ממה שמספיק. הרבה יותר אוכל, הרבה יותר שתיה, הרבה יותר אלכוהול, הרבה יותר קינוחים. כשהשפע הזה זמין עבורנו, קשה מאוד לא להיענות לו. גם כשלא באמת צריך. גם כשזה יותר מדי. גם כשזה מכביד עלינו או פוגע בנו. בחנות הג'מבו
סוג המצבים שאני מאוד אוהב ב"משחקי השף" זה כשהידיים של המשתתפים מתחילות לעבוד עם החומרים, בשעה שלראש שמעל הידיים אין מושג מה הן עומדות להכין. הפוסט המסוים הזה נכתב בצורה דומה: הידיים מתחילות לכתוב על דברים מסוימים שעדיין לא ברור אם ואיך הם מתחברים. חומרי הגלם של פוסטים שאני כותב
"ארבעת התחומים הקורנים הם טוב לב אוהב, חמלה, אושר ושלווה. כאשר ארבעת התחומים הקורנים מפותחים, איכויותיהם המשלימות עוזרות להם להתאזן ביניהם. האיזון הזה נחשב חיוני בפסיכולוגיה הבודהיסטית. לאור העובדה שאהבה, חמלה ואושר עלולים להוביל אותנו להיאחזות עיקשת, יש לאזן היטב את חומם בעזרת שלוות נפש. לאור העובדה ששלוות נפש עלולה להוביל
"בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה. לא בתום הפגישה היא תיוולד, הפרידה, כי אם בראשיתה. לידת השאיפה היא מות הנשיפה. מות הנשיפה היא לידת השאיפה. פגישה היא מגע ומגע הוא החיים וחיים הם תנועה ותנועה היא שינוי ושינוי הוא פרימה ופרידה. כי פרידה היא פגישה, ואי אפשר אחרת. ואף
לפעמים כשעובדים ביחד (וכשחיים ביחד), אנו לא אומרים דברים שאנו חושבים, כי אנו לא רוצים לפגוע. ואז… אנו פוגעים, למרות שאנו לא מתכוונים, כשאנו מתנהלים, פועלים ומדברים מתוך מחשבות מסוימות שהאחר לא מודע להן. כשהפער בין מה שאנו חושבים למה שאנו אומרים גדול, התחושות מורגשות. בשלבים ראשוניים, אפשר לפספס אותן.
אתגרי ניהול הביצועים שמנהלים מתמודדים איתם הם תמיד פרי של פעולות עבר מתמשכות. הדבר שאנו פוגשים היום הוא תוצר של דברים שעשינו ולא עשינו בעבר. משוב שנתנו או לא נתנו. אמירות שאמרנו או נמנענו מלומר. החלטות שקיבלנו ובחירות שבחרנו. לכל דבר שאנו אומרים ועושים יש השפעה. לדרך שבה אנו מתייחסים לדברים מסוימים
נילי ויובל בבוקר שישי שעבר התראיינתי ברדיו קול הכנרת בתכניתה של נילי ליבוביץ' "שיחות בשישי". כשנילי שאלה אותי מה בעצם אני עושה, קצת נתקעתי. סיפרתי לה שזו שאלה שאני מתקשה לענות עליה, שאין לי תשובה חדה ובהירה עבורה ושהיא מזכירה לי את השאלה של יובל… יומיים לפני כן שוחחתי עם
1. ניהול עצמי ניהול עצמי לפני ניהול אחרים: סדרי עדיפויות. קבלת החלטות. בריחה או התמודדות. משמעת. עשייה. עמידה במילה שלך. נאמנות לערכים שלך. מחויבות. מוכנות לתת. מוכנות לבקש. מוכנות לקבל. אחריות אישית. למידה. שליטה עצמית. החזקה עצמית. אהבה עצמית. אומץ. תקווה. שוב אותו שיעור… ** 2. החלטות אם אתה כבר
ביום רביעי השבוע הנחיתי מפגש באלון הגליל בנושא עבודה וקריירה. (תודה ללימור ולתומר על האירוח…). זו לא היתה סדנה, הרצאה או הדרכה מובנית, אלא מעין שיחה פתוחה עם שיתופים, טריגרים למחשבה ושאלות. נכחו בה שכירים ועצמאיים, עובדים ולא-עובדים, חיילת שמשתחררת בקרוב, סטודנטים ופנסיונרית. בבוקר שלאחר המפגש שוטטתי לי בשני אתרי
תגובות אחרונות