איך מתמודדים עם מוות בכיתה ד' ? איך מחנכים לחברות ? איך מלמדים אחריות ? איך נראית כיתה שבה המטרה המרכזית היא להיות שמחים ? בקישור הבא תמצאו סרט עוצמתי, מרגש ומעורר השראה. http://www.youtube.com/watch?v=M9u1wFlU0Ms סיפורו של מורה יפני מופלא ושל כיתה בת 35 תלמידים. תיעוד של שנתיים שבמהלכם כל רגע
אירוע א' את מתמודדת לתפקיד שממש חשוב לך לקבל. עברת כבר מספר שלבים ואת לפני ראיון מסכם. המשרה מוצאת חן בעינייך מאוד אך יש משהו בתנאים שמפריע לך. את מתלבטת אם להעלות את זה או לא. ואם כן אז מה ואיך בדיוק. אירוע ב' ביקשו ממך לקחת חלק בפרויקט מסוים שהקבוצה שלך
סיטואציה ראשונה – אתם בפגישת עבודה עם עובד שלכם. במהלך השיחה הוא מבקר החלטה שלקחתם לאחרונה, לא מפסיק להתלונן על מה אחרים עושים, ותקוע בנקודה מסוימת שהוא מדבר עליה כבר 5 דקות רצופות. אתם לא רוצים לפגוע בו, אבל חשוב לכם להעביר לו מסר ואין לכם את כל הזמן שבעולם.
על האדם הבא כולכם שמעתם: קונצנזוס בקרב כל חלקי העם בעל קריירה מפוארת זה כ-30 שנה. נחשב לאוטוריטה בתחומו ומקבל המון כבוד והערכה מאנשי המקצוע הבכירים ביותר. אדם שלא מפסיק ללמוד, לקרוא ולהתחדש. בכל יום הוא נותן מענה אישי לכ-250 לקוחות בעלי צרכים חשובים ודחופים במיוחד. והביקוש לשירותיו רק הולך
גישת "התקשורת מקרבת" מאפשרת נתינה וקבלה מהלב תוך התחשבות הדדית בצרכים. נתינה מהלב מבלי לוותר על הצרכים החשובים שלי ומבלי לדרוס אותך ואת הצרכים החשובים שלך. זוהי בעצם חשיבת מנצח-מנצח קלאסית. נתינה ממקום של אחריות, בחירה חופשית ורצון להעשיר חיים ולא מתוך פחד, אשמה, בושה וחוסר ברירה. את הסרטון הבא ראיתי עשרות פעמים ובכל
תגובות אחרונות