"אתה פשוט לא מקשיב !!! כמה פעמים אני צריכה להגיד לך את זה ???"
"נשבר לי כבר להגיד את זה כ"כ הרבה פעמים. שום דבר לא קורה ואין סיכוי שזה ישתנה."
"רק על עצמו הוא חושב. לא רואה אף אחד ממטר"
איננו מגיבים למה שקורה.
אנו מגיבים לפרשנות שלנו למה שקורה.
אנו מגיבים לסיפור שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.
ישנן שלוש צורות שונות לשאול "מה הסיפור שלך":
1. מה הסיפור שלך?
שיפוטיות "ישירה" – משהו בעייתי באישיות שלך:
"למה אתה כזה אידיוט, חצוף, אנוכי, חסר אחריות, טיפש, רע?"
"למה את כזו הססנית, דורסנית, רגישה, ביצ'ית, חלשה?"
העולם מחולק בצורה ברורה וחד משמעית לטובים ורעים, חכמים וטפשים, צודקים וטועים.
ברור לגמרי לאיזה סוג אני שייך ולאיזה את/ה.
~~~~~~~~~~
2. מה הסיפור שלך?
שיפוטיות "עקיפה" – משהו בעייתי בתגובות שלך:
"למה אתה עושה מזה כזה סיפור?"
"למה את מוציאה דברים מפרופורציה?"
"בסך הכול צריך לעשות X, מה כל כך קשה בזה?"
"איך אתה תמיד מסובב הכול?"
ישנן התנהגויות הגיוניות, מקובלות, רצויות וכאלו שלא.
ברור לגמרי איך צריך להתנהג או להגיב כרגע ואת/ה עושה בדיוק את ההיפך.
~~~~~~~~~~
3. מה הסיפור שלך?
ניסיון להבין. סקרנות.
"מה יש שם שאני עדיין לא מבין לגביך?"
"למה הדבר הזה כ"כ מאתגר אותך למרות שמנקודת המבט שלי הוא פשוט?"
"מה בעצם אתה חושש שיקרה או מקווה להשיג?"
"מה המוטיבציה שלך להמשיך להתנהג כך למרות המחירים שאתה משלם?"
"ממה אתה חושש ? מה מושך אותך בסיפור הזה?"
אנחנו שונים ורואים את העולם בצורה אחרת.
ברור לי לגמרי שאני מבין אותך ברמה חלקית אם בכלל.
חשוב לי להבין אותך ואת עולמך יותר.
~~~~~~~~~~
אגב – אנו משתמשים בשלוש הצורות הללו גם בתקשורת שלנו עם עצמנו:
1. שופטים את עצמנו.
2. שופטים את ההתנהגות והתגובות שלנו
3. מנסים להבין. בסקרנות ובאמפטיה.
מה הסיפור שלכם…?
באיזו גירסה של "מה הסיפור" אתם משתמשים בד"כ?