על מה אנחנו לא מדברים?

יום ראשון 13:05.
בתוך יום הנהלה, חצי כבר מאחורינו.
רגע לפני ארוחת הצהריים.
נגענו בנושאים חשובים ועלו לא מעט דברים.
עבודת צוות. ערכים.
כבני אדם וכמנהלים בכירים.
אנשים מנוסים, חלקם עובדים ביחד שנים רבות.
עברו כבר דבר או שניים בחייהם.
לכאורה, הסדנה זורמת מצוין עד כה.
כל חברי ההנהלה (13 במספר) מעורבים. הדיון ערני. יש תנועה. לא ישנים.

וזה בדיוק מה שמטריד אותי.
יותר מדי זורם.
הרמוני בצורה חשודה.
במצבים כאלו ברור שיש היסטוריה, קונפליקטים ומטענים בין הנוכחים.
ברור שמעבר למה שנאמר בחדר קורה הרבה מתחת לפני השטח.
אני מזהה מדי פעם משהו במבטים או בשפת הגוף של המשתתפים אבל זה עדיין לא "במרכז."

רגע חשוב.
אם ממשיכים כך, כנראה שההמשך יהיה דומה ובסוף היום יהיה "בסדר".
יכול להיות אפילו שיהיו משובים טובים ושביעות רצון די גבוהה.
אבל… משהו יהיה חסר…

לפני שיוצאים לצהריים אני מבקש לעשות סבב קצר של מילה או משפט.
הזמנה לכל אחד לומר משהו על המקום שהוא נמצא בו עכשיו.
על מה שחי בתוכו כרגע.
עבורי זהו פידבק חשוב שמסייע להרגיש את החדר.
עבור אחרים זו הזדמנות לשתף בצורה כנה וישירה.

3 תגובות דומות מגיעות משלושה חברי הנהלה שונים:
"אנחנו מסתובבים ליד במקום להגיע לנושא החשוב"
"מפחדים לגעת"
"עוד לא דיברנו על הדבר האמיתי"

מצוין !
לזה חיכיתי.
הזדמנות להעמקה. לשיחה אותנטית מהלב.
לפתיחת דברים שקשה לדבר עליהם.
בלעדיהם אני לא מאמין שאפשר לייצר שינוי משמעותי.
אנו יוצאים לצהריים כשהמילים מהדהדות באוויר.
אצל חלק מהמשתתפים אני מזהה דריכות ומתח.

כשאנו חוזרים מההפסקה אני רושם את השאלה הבאה על הלוח:
"על מה עוד לא דיברנו וחשוב שנדבר?"
נותן לשתיקה להדהד וממתין.
מבוכה. חוסר שקט.
המשפט הראשון שעולה הוא ניסיון התחמקות.
רצון ללכת למרחב יותר נוח, לנושא פחות מאיים.
אני נותן לו לחלוף ומחזיר את תשומת הלב בחדר לשאלה שעל הלוח.
לאט לאט דברים חשובים מתחילים לעלות.
נושאים מורכבים. טעונים. מערכת היחסים ביניהם.
הדבר האמיתי נוכח במרכז עכשיו.
איני בטוח מתי הוא היה שם בפעם האחרונה כך.
יופי. עכשיו אפשר להתחיל לעבוד.
יום ההנהלה מתחיל עכשיו…

*****
2 לקחים חשובים:

1. לפעמים הדברים שלא נאמרים חשובים יותר מאלו שנאמרים.
לעתים נדרש לא מעט אומץ להעלות אותם.
בקרב הנהלה, קבוצה, משפחה או חברים.
אנשים יכולים להיפגע ולשלם מחירים.
שיחה שכזו יכולה להיות מורכבת וטעונה.
לא ברור איך היא תתפתח ומה היא תעורר.
אבל… מה שבטוח…
שעם כל הקושי, ההנהלה המסוימת הזו, צריכה "לעבור דרך זה".
אי אפשר בלי זה.

2. לסבב קצר (מילה או משפט) של "מה חי בתוכי כרגע" יש תפקיד חשוב.
למנחה הוא מהווה פידבק רב ערך המסייע להרגיש את החדר.
עבור המשתתפים הוא הזמנה לשתף בצורה כנה וישירה. להשפיע.
מומלץ להשתמש בו מדי פעם.
בטח ובטח במצבים תקועים או כשהתחושה היא שמשהו חשוב לא מדובר.

*****
כמו תמיד מעניין אותי לשמוע מכם.
אתם מוזמנים לכתוב לי. אני מבטיח לקרוא ולהתייחס.

המשך שבוע מבורך והרבה בריאות,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

תגובות

תגובות