לפני כשבועיים פתחתי הרשמה לתכנית "לחשב מסלול מחדש" הבוקר סגרתי את ההרשמה לאחר שהקבוצה התמלאה. כעשרים משתתפים, מחויבים לארבעה מפגשים, משלמים לא מעט כסף. לכאורה הצלחה מרשימה נטולת מאמץ, זורמת, קלילה ומהנה. אז זהו שלא… קבלו הצצה אל "מאחורי הקלעים": שמונה פחדים (+ חששות, טרדות, דאגות) המלווים אותי בשבועות האחרונים
תפיסת עולם א' אנחנו יוצרים את המציאות שלנו ב 100%. ברמה עמוקה הכול בשליטתנו. צריך רק לחשוב/לדמיין/לחוות מספיק רחוק/עמוק/מדויק וזה יקרה. אפשר ליצור חזון לעשר, לעשרים או לשלושים השנים הקרובות, לתכנן לפרטי פרטים, לגזור אחורה ולהתחיל לחגוג. זה פשוט יקרה. אחד לאחד. זה כבר קורה. ** תפיסת עולם ב' החיים
אפשר לדבר על. אפשר ללמוד על. אפשר לעשות את. אפשר לדבר על שלום, ללמוד על שלום (יש תואר שני בגישור ויישוב סכסוכים), או לעשות שלום. אפשר לדבר על תקשורת מקרבת (מה היא, איך היא יכולה לעזור וכו'), ללמוד תקשורת מקרבת (בצורות שונות וממנחים שונים), או לעשות תקשורת מקרבת. אפשר לדבר
" את מבינה, צריך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, רק כדי להישאר במקום". ~ מלכת הלבבות לאליס בארץ הפלאות מחנכים אותנו שמספיק זה לא מספיק. בבית הספר, מספיק זה קרוב לנכשל, רחוק מאוד מטוב מאוד או ממצוין. מאלפים אותנו שכמה שיותר, זה יותר טוב. יותר חזק, יותר מהר, יותר גבוה.
לחשב מסלול מחדש בשנים האחרונות אני פוגש אנשים רבים, התוהים לגבי המקום שהם נמצאים בחיים: חלקם מרגישים תקועים, מדשדשים או מבוחבשים, אחרים חשים שמשהו בסדרי העדיפויות שלהם השתבש, שהם מגיבים במקום ליזום, מובלים במקום להוביל. רבים מהם ממשיכים על אוטומט, מכוח האינרציה או המומנטום, למרות שדברים השתנו. למרות שברור להם
תגובות אחרונות