משהו שנוכח כרגע: השעה 17:02. חשוב לי לשלוח את הפוסט הזה לפני כניסת השבת. הוא כבר 90% מוכן, אבל משהו עדיין חסר… אני לא בטוח מה בדיוק וזה מעכב אותי. בחצי השעה האחרונה אני מתבחבש עם זה. לא בטוח שזה מתקדם ואני מתחיל לאבד סבלנות. כמו ב"מאסטר-שף", משהו בי רוצה להתגבר
"… ויש את העניין הזה … אני מבינה שהוא בעיה ושחשוב מאוד לטפל בו. אין לי מושג עדיין איך לגשת לזה או מה לעשות עם זה." את המילים הללו שמעתי השבוע ממנהלת שאני מלווה. לכולנו יש ברגעים מסוימים "עניינים כאלה". "העניין הזה" יכול להיות קשור למערכת יחסים כלשהי בחיינו, לעבודה
את המשפט הבא שמעתי לראשונה, ומאז שוב ושוב מאנטוני רובינס: "איכות חיינו = איכות מערכות היחסים שלנו." ובאופן דומה, איכות מערכות היחסים שלנו = איכות התקשורת שלנו. התקשורת שלנו מורכבת מהתקשורת שלנו עם אחרים וגם מהתקשורת שלנו עם עצמנו: הדרך שבה אנו חושבים, מקשיבים ומבטאים את עצמנו. הדבר העיקרי ואולי היחיד המשותף לכל מערכות
את הרצאת פיתוח הקריירה שהעברתי השבוע פתחתי בוידוי: "איני מומחה מוסמך לפיתוח קריירות. התובנות ודרך החשיבה שלי אינן בהכרח רלוונטיות לכל אחד ונובעות במידה רבה מניסיון החיים המסוים שלי ומליווי אחרים בפיתוח הקריירות שלהם" את סדנת התקשורת המקרבת לרופאים שהנחיתי השבוע פתחתי באמירה: "אני מקווה שתקבלו ערך רב בסדנה שיהיה
ביום ראשון השבוע, ערב ראש השנה, פרסמתי את הפוסט היומי האחרון לשנת תשע"ח, פוסט שסגר רצף של שלוש שנות כתיבה יומית. התייחסתי בו למוטיבציה שהניעה אותי, לתהליך שעברתי ולהתלבטות שיש לי לגבי המשך הכתיבה היומית. התגובות וההתייחסויות השונות שקיבלתי ריגשו אותי וחיממו את ליבי. ביום שאחרי, למרות שלא הגעתי להחלטה האם להמשיך או
כששוחחנו שלשום, היא סיפרה לי שבאותו בוקר, תוך כדי נסיעה לעבודה, היא עשתה לעצמה הכנה. הכנה רגשית ומנטלית לקראת היום שמחכה לה. במקרה שלה, ההכנה הזו כוללת מעין תפילה. טקס של חידוד כוונה. באותו בוקר היא התפללה שתצליח לראות. שתצליח לראות את האדם שהיא תפגוש. מעבר למסכות ולכותרות. מעבר לקורות
דון מיגל רואיס מדמה את זה למחלת עור קשה שכולנו סובלים ממנה. אקהרט טולה קורא לזה "גוף הכאב" ומסביר מה מעורר אותו ואיך הוא מתפתח. טיך נהאת האן מזהה את המקום שבו הקרב מתחיל ומציע דרך לעצור את זה. אני מסיים את השבוע הזה עם תשומת לב לכעס ולכאב. פגשתי
"בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה. לא בתום הפגישה היא תיוולד, הפרידה, כי אם בראשיתה. לידת השאיפה היא מות הנשיפה. מות הנשיפה היא לידת השאיפה. פגישה היא מגע ומגע הוא החיים וחיים הם תנועה ותנועה היא שינוי ושינוי הוא פרימה ופרידה. כי פרידה היא פגישה, ואי אפשר אחרת. ואף
לפני כעשור בחר וורן באפט להעביר חלק גדול מהונו לקרן שיסדו ביל ומלינדה גייטס בכוונה לעזור במתן מענה לבעיות קשות וחשובות בעולם. ב 2 /12/2016 כתב וורן באפט לביל גייטס מכתב. את הנוסח המקורי והמלא ניתן לקרוא בקישור הבא. להלן תרגום מקוצר וחופשי שלי למכתב: מלינדה וביל היקרים, לפני כשנתיים,
" הנחש החלקלק והזוחל הוא כלי לימוד בזכות השלת עורו החיצוני לעיתים קרובות. אפשר להשיג מעט בחיים, אם מה שאתה מאמין בו בגיל שבע הוא עדיין מה שאתה מאמין בו בגיל שלושים ושבע. אתה חייב להשיל מעצמך רעיונות ישנים, הרגלים, דעות ולעתים חברים. הצורך בוויתור על דברים הוא לעיתים שיעור
תגובות אחרונות