מה סרט הקולנוע שאתם הכי אוהבים? איזו סדרת טלויזיה אהובה עליכם במיוחד? בדרך כלל כששואלים אותי "מה ה ___ (מאכל / ספר / שיר / …) שאתה הכי אוהב?", אני מתקשה לענות. יש הרבה כאלו וקשה לבחור אחד ולמקם אותו מעל כולם. במקרה של סרט קולנוע וסדרת טלויזיה יש לי
לפני כארבעים שנה, כשהייתי בכיתה ג' או ד' התחשק לי להצטרף לחוג כדורסל שכמה מחבריי השתתפו בו. הגעתי בהתרגשות עם אמי לאולם הכדורסל שבו התקיים החוג כדי להרשם. היה משהו באולם הענק, ברשתות הסלים המתנפנפות, בעשרות הילדים הרצים ובהד של הכדרורים שממש הלהיב אותי. הופנינו למשרד הקבלה לרישום אצל המנהל
"דלתות מסתובבות" הוא אחד הסרטים האהובים עלי. הסרט מציג בצורה מבריקה כיצד שניה אחת (הגעה בזמן לרכבת או פספוס שלה) משפיעה על גווינית' פלאטרו גיבורת הסרט ועל חייה שמתפתחים בשני כיוונים שונים ובלתי צפויים. על-פי הסרט למזל ולאקראיות יש השפעה עצומה על חיינו. אני מאמין גדול בארעיות ובכך שבכל רגע
לפני מספר ימים עלה לאויר הראיון של ערן שטרן ושלי במסגרת הפודקאסט של ערן "עושים שינוי". איבדתי תחושת זמן ו"חפרנו" שם לא מעט. קרוב לשעתיים. נהניתי ממש במהלך השיח, ואפילו נהניתי מאוד להקשיב להקלטה. הכי נהניתי לשמוע אותנו צוחקים לא מעט תוך כדי. דיברנו על המון דברים ונזכרנו בכמה וכמה
לפני כחודש פתחתי חשבון השקעות וביצעתי רכישה של אגרות חוב. הפעם האחרונה שהשקעתי בבורסה היתה לפני כמה שנים טובות. בלשון המעטה, זה לא תחום שאני מרגיש בו בנוח. מספר ימים לאחר ההשקעה, כשאיגרת החוב שקניתי עלתה בשלושה אחוזים הרגשתי שמחה וסיפוק. שלושה אחוזים בפחות משבוע ! כמה שעות לאחר מכן, בדקתי מה
בספרו "מי מת", סטפן לוין מזכיר את רעיון ההכנה המושלמת לחיים (המבוסס על תלמוד מהמסורת החסידית), שלפיו כל אדם נולד למען מאורע מסוים שיתרחש ברגע כלשהו במהלך חייו, אך לעולם אין לדעת מהו אותו המאורע ומתי הוא יתרחש. לכן, על האדם להיות ערני ומוכן בכל רגע ורגע לכל מה שעלול לבוא. מכיון שאיננו יודעים מהו
נוסחת המלחמות: "אם יש בעיה כלשהי, יש למצוא את הגורם הרע והאשם, להילחם בו, ואז הבעיה תיפטר." אם רק ננצח את (השלם את החסר:_____ ) יהיה בסדר. (ביבי, הסמולנים, הפלשתינאים, המתנחלים, מערכת המשפט, המושחתים, הטייקונים, יפי הנפש, תאבי הבצע, השוטרים, טראמפ, האיראנים, האשה, הבעל, החמות, הבוס, הקורונה, הסרטן, האבטלה, ..).
"כשאנחנו ילדים, ויש לנו בעיה עם מישהו, אנחנו מתרגזים. מאיזושהי סיבה, הכעס מסלק את הבעיה; אנחנו מקבלים את התוצאה הרצויה לנו. זה קורה שוב – אנחנו מגיבים בכעס – וכעת אנחנו יודעים שאם נתרגז נסלק את הבעיה. ואז אנחנו מתאמנים ומתאמנים, ונעשים מומחים לכעס. באותו אופן, אנחנו נעשים מומחים בקנאה,
יש תחושה שהרבה קורה עכשיו… משהו מרגיש מאוד דינמי בימים הללו. אני שם לב לתחושה משולבת של תנועה פנימית בתוכי לצד תנועה חיצונית במסגרות ובמערכות השונות שאני חלק מהן. הרבה חלקים זזים במקביל בימים הללו. נראה שמשהו מתהווה, משתנה, מתארגן מחדש. עוד לא ברור לאן זה הולך, מתי ואיך זה
ביקורת היא אחת מצורות התקשורת הנפוצות. באופן קבוע אנחנו נותנים ומקבלים ביקורת. ביקורת יכולה להגיע בצורות שונות ובעוצמות שונות. ** ביקורת היא טריגר. ביקורת יכולה להיות כלפינו או כלפי משהו שעשינו. בעת קבלת ביקורת, האינסטינקט הראשוני שלנו (הנובע מ"מוח הזוחלים" הקדום) הוא לתקוף, להתגונן או לקפוא. ** ביקורת יכולה להיות
תגובות אחרונות