סב מספר לנכדתו סיפור: "זהו סיפור עתיק מאוד, מתקופת הנביא ישעיהו: לפי הסיפור אלוהים אמר שהוא ירשה לעולם להתקיים כל עוד יהיו בו שלושים ושישה צדיקים, אנשים המסוגלים להיענות לסבל שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. אותם שלושים ושישה איש קרויים "ל"ו הצדיקים". אם בזמן כלשהו יהיו בעולם פחות משלושים
לפני כארבע-עשרה שנים חויתי אירוע משפחתי מאתגר במיוחד. מבלי לפרט, זה היה אירוע רפואי מפתיע ומורכב עם חוסר ודאות עצום בנוגע לאיכות חיי משפחתי בהווה ובעתיד. לאחר ההלם הראשוני, עלתה בי לפתע ידיעה פנימית חזקה שכל מה שקרה בחיי עד כה היה הכנה לרגע הזה, ושעכשיו זה הזמן להביא לידי
לפני שבעה חודשים, בשבוע יום ההולדת שלי, לקחתי לעצמי זמן ועצרתי להתבוננות על תריסר שנים. אני אוהב את עצירות הריפלקציה הללו. אולי אפילו קצת מכור להן. כשעוצרים להתבונן, מצליחים לראות יותר. דברים מסוימים ששכחנו או שלא היינו מודעים להם מתגלים ומתחדדים. אחת הנקודות המרכזיות שסימנתי לעצמי באותה עצירה היתה חוסר הוודאות.
מרחל נעמי רמן למדתי על 3 דרכים "להיות עם אנשים": 1. לתקן. 2. לעזור. 3. לשרת. 1. "לתקן" תפיסת עולם של "לתקן" היא כזו המאמינה שהאדם שמולנו שבור, מקולקל או לא-בסדר באיזשהו אופן. ואז, מתוך רצון להיטיב, אנו מנסים לפתור את הבעיות שיש לאותו אדם, לסדר את הבלגן שלו או
"לפעמים התפילות החזקות ביותר הן גם הפשוטות ביותר. פעם, כששכבתי על שולחן הניתוחים וחיכיתי להרדמה, לקח אחד המנתחים את ידי ושאל אם אני רוצה להצטרף אליו ואל צוות המנתחים בתפילה. נדהמתי ועניתי בחיוב. הוא אסף את הצוות סביב שולחן הניתוחים לרגע של שקט, ואחר כך אמר בשקט: 'הלוואי שיהיה לנו
השבוע הרמתי הילוך בעבודה על הספר. בחודשים האחרונים מיינתי את מאות הפוסטים השונים שכתבתי בשנים האחרונות לתתי-נושאים. השבוע, בעזרת אליה, התחלנו תהליך חיבור, שמטרתו ליצור מאוסף הפוסטים גרסה מוכנה לעריכה. "למה חשוב לך להוציא ספר?", שאלה אליה בשיחתנו הטלפונית הראשונה. "מבחינתי הספר הוא רק אמצעי," עניתי, "אמצע להגברת נוכחות וחיבור, להפחתת
סב מספר לנכדתו סיפור: "זהו סיפור עתיק מאוד, מתקופת הנביא ישעיהו: לפי הסיפור אלוהים אמר שהוא ירשה לעולם להתקיים כל עוד יהיו בו שלושים ושישה צדיקים, אנשים המסוגלים להיענות לסבל שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. אותם שלושים ושישה איש קרויים "ל"ו הצדיקים". אם בזמן כלשהו יהיו בעולם פחות משלושים
"ייתכן שהדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לתת לזולתנו הוא השתיקה שלנו. לא שתיקה של ביקורת סמויה או של הסתגרות נוקשה, אלא שתיקה שהיא מקום מפלט, מנוחה, קבלת האחר כפי שהוא. כולנו צמאים לשתיקה כזו. קשה למצוא אותה. כשהיא נוכחת, אנו יכולים לזכור משהו מעבר לרגע, כוח שעליו נבנים החיים. שתיקה
במסגרת ראיון שנערך עם טיך נהאת האן לפני מספר שנים שאלה המראיינת: "האם ההדרכה שלך שונה כשאתה מדבר אל פוליטיקאים, אנשי עסקים, מורים, רופאים או קציני משטרה?" טיך נהאת האן ענה: "העקרון יהיה זהה. אבל בשלב ראשון צריך חברים שיראו לנו איך קבוצה כזו של אנשים מנהלת את חייה, עם מה הם מתמודדים….
במהלך השבוע הזכרתי את ד"ר רחל נעמי רמן בשתי סדנאות שונות שהעברתי. המלצתי בחום על ספריה "חוכמה משולחן המטבח" ו"ברכות סבי". ד"ר רמן (ילידת 1938) הינה רופאה אונקולוגית יוצאת דופן. בספריה ניתן למצוא שלל סיפורים מרגשים ומעוררי השראה בנושא חמלה, נתינה, קשר, ריפוי ואנושיות. אחד הסיפורים, "הברכה" (עמוד 27, "ברכות
תגובות אחרונות