** בתחתית הקטע תמצאו הזמנה לסדנה ייעודית למנהלים** 1. לראות אותה. לשמוע אותו. להקשיב לה. להבין אותו ואת מה שעובר עליו. בלי יותר מדי הסברים וסיפורים. פשוט להיות אתה ולהכיר בקושי שהיא חווה. בקרב שבטים מסוימים בדרום אפריקה, המונח המקובל לאמירת שלום כשפוגשים אדם הוא Sawu Bona ומשמעותו "אני רואה אותך".
ניתן לנתח עבודה של מנהיגים משלוש נקודות מבט שונות: – אפשר לנתח את התוצאות שלהם. – אפשר לנתח את התהליך שבו השתמשו להשגת התוצאות. – אפשר לנתח את המצב הפנימי שממנו הם פעלו. ***** דוגמא ראשונה: "המונה ליזה" 1. אפשר לנתח את התמונה: את מרכיבי הציור, שילוב הצבעים, היחס בין
בשבועות האחרונים אני שם לב שמתבשלת בתוכי סדנה חדשה. זה בשלב ראשוני מאוד ורוב הדברים עדיין לא ברורים. הפעם, בעצת חבר יקר, פניתי לאחד המדריכים שלי ושאלתי אותו את השאלה הבאה: אני: "אני חושב על תהליך למידה-צמיחה-תמיכה חדש שאני שוקל להניע ולא כל כך יודע מאיפה להתחיל. האם יש לך
לתובנה שאציג בעוד רגע הגעתי לאחרונה. אני חווה אותה כמרגשת ומשמעותית במיוחד והיא מחזיקה עבורי "קוד" פשוט, מעשי ועמוק לחיים. איני מתיימר לומר שזהו "הקוד" (בה' הידיעה) או שהוא יותר חשוב/טוב/משמעותי/עוצמתי ממשהו אחר. אני כן יכול לומר בלב שלם שעבורי "הקוד" הזה תורם לבהירות, יוצר רוגע ומנחה את דרכי פעמים
השבוע סיימתי תהליך בן כחצי שנה עם ארבעה חברי הנהלה של אחד מארגוני ההייטק המובילים והידועים בארץ. במהלך החודשים הללו עברנו ביחד מסע משותף שכלל תהליך אישי עם כל אחד מהמנהלים ותהליך קבוצתי עם צוות הניהול כמכלול. בפגישה האישית המסכמת ביקשתי לשמוע מכל מנהל מה הדברים המרכזיים שהוא לוקח מהתהליך
אחד הדברים שתמיד מאתגרים אותי כשאני מעביר קורס בתקשורת מקרבת היא מגבלת הזמן. איך אפשר בפחות מיום להציג משהו ברמה התחלתית ועדיין לתת תחושה של העומק והעוצמה שלו. לפעמים כשאני מסיים קורס שכזה יש בי תחושת תסכול ופספוס מסויימות. מחשבות שאולי יכולתי לדייק יותר. אולי לנצל אחרת את הזמן ולתת
ביום חמישי שעבר העברתי הרצאת תקשורת מקרבת לכמה עשרות משתתפות ומשתתפים בראש העין. בתחילת השבוע העברתי קורס תקשורת מקרבת לקבוצת סטודנטים מצטיינים לחינוך במכללת אוהלו שבקצרין. ביום ראשון הקרוב אעביר קורס תקשורת מקרבת לכמה עשרות עובדים ומנהלים. יש שאלה אחת שאני יודע בוודאות שתצוץ לקראת סוף הקורס או ההרצאה. אותה
דמיינו שאתם נכנסים לחדר חשוך ובו שתי דלתות פתוחות (כניסה ויציאה). אפשרות אחת היא להיכנס, לחצות אותו במהירות, לוודא שלא נתקלים בשום דבר ולצאת בדרך המהירה והקצרה. אפשרות אחרת היא להיכנס, לתת לעיניים להתרגל לחושך, להסתכל מסביב, לקחת את הזמן, לבדוק מה יש, ואז לצאת. לפני כעשרים וארבע שעות סיימתי
"הערך המשמעותי בעבודה עם אדם אחר הוא להיות נוכח כיצור אנושי. אם היינו צריכים להיות חכמים או טובים או בוגרים או נבונים אז סביר להניח שהיינו בצרות. מה שחשוב הוא שנהיה בני אדם עם אנשים אחרים, שנזהה את האדם האחר כיצור אנושי שנמצא שם. גם אם זה חתול או ציפור,
כך זה קורה: אנו נמצאים באינטראקציה עם אדם כלשהו. שומעים משפט מסוים שהוא אומר (לעתים זו מילה בודדת), או רואים משהו שהוא עושה (או לא עושה). ואז… הדבר הזה (המילה, המשפט או המעשה) שהוא אמר או עשה, מקפיץ אצלנו טריגר, שמייצר אצלנו רגש ומניע אותנו לפעולה. תוך עשירית שניה, בעקבות
תגובות אחרונות